|
|
صفحة: 432
בית משפט השלוש - ערכאה ראשונה חרמה הראשונה במערכת בתי המשפט היא בית משפט השלום . במשפט פלילי בית משפט השלום מוסמך לדון בעבירות של עוון חטא ופשע שהעשש עליהן הוא עד 7 שנות מאסר , ובמשפט אזרחי הוא מוסמך לדון בתביעות שהערך הכספי שלהן אינו עולה על גובה מסוים ( הסכום מתעדכן מעת לעת ע"פ חוק ) . בתי משפט השלום פועלים כמעט בכל עיר בישראל . בדרך כלל במשפט יושב שופט אחד . גיח המשפט המחחי - ערכאה ראשונה וערכאה שנייה הרמה השנייה במערכת המשפט היא בית המשפט המחוזי . כערכאה ראשונה - בית המשפט המחווי דן " בכל עניין אורחי או פלילי שאינו בסמכותו של בית משפט שלום", במשפט הפלילי יש לבית המשפט המחווי סמכות לדון בעבירות של פשע . במשפט האזרחי - בסמכותו לדון בתביעות שהערך שלהן גבוה מהסכום המרבי ( המקסימלי ) שבית משפט השלום מוסמך לדון בו . כערכאה שנייח - בית המשפט חמחוזי דן כערכאה שנייה בערעורים פליליים ואזרחיים על פסקי דין של בית משפט השלום . כערכאת שנייה יש לו סמכות מצנות או לבטל את החלטות של הערכאה חראשונה שנפסקו על ידי שופט בית משפט השלום , בדיונים בבית המשפט המחווי יושב הרכב של שופט אחד עד שלושה שופטים . בתי משפט מחוזיים נמצאים בערים ירושלים , תל אביב , תיפח , באר שבע ונצרת . גיור המשפט העליון פסיקתו של בית המשפט העליון מחייבת את כל בתי המשפט הנמוכים ממנו וכן את רשויות חשלטון האחרות במדינת . במדינח יש בית משפט עליון אחד ומקום מושבו בירושלים . בבית המשפט העליון יושבים השופטים בהרכבים של שלושה עד תשעה שופטים , בהתאם לחומרת תנושא . במקרים חריגים מתכנס תרכב של אחד עשר שופטים . בית המשפט העליון פועל בשני תפקידים : נגיח משפט ~ יי לעועוויפ פליליים ואזרחיים ונריח משפט גווה לצדק . פגית משפט עליך לערעורים : ערכאה שנייח או שלישית ועליונה . בית המשפט העליון דן בערעורים על ההחלטות של בית משפט השלום כערכאה שלישית ובערעורים על החלטות של בית חמשפט המחוזי כערכאה שנייה . ברוב חמקרים חכרעת בית חמשפט מעליון היא הכרעה סופית ואין מערערים אחריה . במקרים מיוחדים ונדירים שבהם מערעריס על פסיקת בית המשפט העליון ומבקשים דיון נוסף , מתכנס בית המשפט חעליון בהרכב מורחב - תשעה עד אחד עשר שופטים - כדי לדון בערעור . נבית משפט גווה לצדק ( בג"ץ ) : בית חמשפט העליון כבג"ץ דן כערכאה ראשונה ואחרונת בעניינים שבין האזרח לרשויות השלטון . בג"ץ אינו פועל ביוזמתו אלא רק לאחר שפנו אליו . הפניית לבג"ץ חיא באמצעות עתירת בכתב . הפונה נקרא עותר והרשות שכשיח מופנית העתירה נקראת משיבה . שופט בית המשפט העליון מקבל את העתירה בלשכתו , ובמקרים דחופים גם בביתו , בשעות שמחוץ לשעות העבודה .
|
|