|
|
صفحة: 425
הרשות השופטת : בתי המשפט בישראל , כמו בכל משטר דמוקרטי המבוסס על הפרדת רשויות , קיימת רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה . עצמאותה של הרשות השופטת היא מהיסודות החשובים ביותר לשלטון חחוק במדינה דמוקרטית . החקיקה והשפיטה הן אבני יסוד של כל מדינה , כיוון שהן קובעות את נורמות ההתנהגות של החברה ומעצבות את דפוסי ההתנהגות , משקפות את אירועי העבר ואת הניסיון ההיסטורי . החקיקה והמשפט מסדירים את היחסים שבין אדם לזולתו ובין אדם לשלטון בכל תחומי החיים : דיני אישות ומשפחה , דיני מסחר , עבודה וכספים . כפי שלמדנו , החוק מחייב את כל רשויות השלטון והאזרחים במדינה . כולם שווים בפני החוק ומי שעובר על החוק חלים עליו כללי העמדה לדין וענישה . הרשות השופטת מגנה על שלטון החוק במדינה : בתי המשפט הפועלים על פי חוק משמשים ליישוב סכסוכים , מבקרים את חוקיות פעולות השלטון , ומגנים על האזרחים . הפסיקה של בתי המשפט מונחית על ידי החוקים שנקבעו בכנסת ולפי הפרשנות שנותנים השופטים לחוקים . לעתים החוק מנוסח בעמימות וניתן להבינו במשמעויות שונות . בית המשפט מוסמך לפרש את דברי החקיקה הראשית והמשנית על בסיס עקרונותיה וערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית , ולהתאים את פרשנות החוק לנסיבות החיים המשתנות . הפרשנות באה לידי ביטוי בפסיקת השופטים בבית המשפט . כך בא לידי ביטוי עקרון האיזונים והבלמים - במקרה זה בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת - המונח ביסוד עקרון הפרדת הרשויות . מקורות המשפט בישראל המערכת המשפטית בישראל מתבססת על מקורות תרבותיים והיסטוריים . עד שנות ה - 80 של המאה העשרים שימשו במדינת ישראל חוקים שנחקקו בתקופה העות'מאנית , חוקים שנחקקו בתקופת המנדט וחוקים שנחקקו בכנסת ישראל זה לצד זה . עם הקמת המדינה אימצה מועצת המדינה את המשפט העות'מאני ואת המשפט הבריטי שהיו נהוגים עד להקמת המדינה ( במסגרת פקודת סדרי השלטון והמשפט תש"ח - 1948 ) . במהלך השנים שחלפו מאז חוקקה הכנסת שורה של חוקים שהתאימו לשינויים שחלו בחברה הישראלית . חוקים אלה ביטלו חקיקה עות'מאנית וחקיקה בריטית קודמת באותם נושאים , על פי העיקרון שחוק חדש מבטל חוק ישן באותו נושא . ב - 1980 נחקק חוק יסודות המשפט אשר קבע בראשונה מפורשות את מקורותיו של המשפט הישראלי . החוק קבע שכאשר אין חקיקה או פסיקה מפורשת בנושא מסוים - מקרה של לקונה - ( חסר בחקיקה ) , המקור לפסיקה של בית המשפט מתבסס על עערוגות החירות , הצדק , היושר והשלות של מורשת ישראל . מאחר שהמושג ' מורשת ישראל' אינו מוגדר בחוק , קיימות פרשנויות שונות לגבי משמעותו . לדוגמה , השופט בדימוס מנחם אלון , לשעבר שופט בית המשפט העליון מפרש מושג זה : " עקרונות המשפט העברי' שהוא ההלכה , המשפט העברי : החלבה העוסקת ביחסים נין אדם לחברו בנושאים חברתיים ובנושאי מדינה . מקורות ההלכה המצויים בתנ"ך , במשנה , בתלמוד ובדברי חז"ל , כפי שנקבעו במחלך חדורות .
|
|