|
|
صفحة: 350
אך עקרונית כמוצדק , בחזקת הרע במיעוטו , אם ובמידה שהוא מממש ערכים מוחלטים אחרים , מסוג קיום האופי היהודי של מדינת ישראל . אולם מאחר ומדובר בערך מרכזי , ממליץ אני לפעול בנחישות לקיומו לפחות בחלקו , על - ידי המשך ההחזקה בחלקים של יהודה ושומרון והתיישבות בהם . בהקשר של תהליך אוסלו , ניתן להבחין בין ראייה צרה לראייה רחבה של סוגיה זו . בראייה צרה , עומדת השאלה האם ועד כמה נסיגה מעזה , יהודה ושומרת פוגעת ישירות בביטחון האסטרטגי של ישראל . בראייה רחבה , עומדת השאלה האם הסכם עם הפלסטינים מצמצם או מגביר , כסך הכל , את ההסתברות של עימות ישראלי - ערבי שיש בו משום חשש למלחמה חמורה וגם מלחמה על הקיום . לפי הערכתי אני , אין סכנה אסטרטגית נשקפת לישראל מקיום מדינה פלסטינית בשטחי עזה , יהודה ושומרון , מה עוד שלפי כל תרחיש ריאלי מדינה זו תהיה נתונה להגבלות חימוש , תוך אכיפה בירי ישראל לפי הצורך . יחד עם זאת , שלום הוא מרכיב חשוב בחבילת הביטחון של ישראל ( נוסף על משמעותו הערכית ) , גם אם יציבותו בלתי - וראית . היחסים עם מצרים , ההסכם עם ירדן , הסכם אפשרי עם סוריה , פתח למשא - ומתן עם עיראק , אפשרויות לקשרים עם מדינות מוסלמיות שונות , הם גורמים משמעותיים פי כמה וכמה לביטחון האסטרטגי ולקיום של ישראל מאשר הסדר זה או אחר עם הפלסטינים . תהליך אוסלו פותח אפשרויות לשלום כולל יותר , על הסיכויים והסיכונים שבכך . לדעתי אפוא הוא בסך הכל חיובי מבחינת הביטחון האסטרטגי ושאלת הקיום של ישראל בראייה רחבה של הנושא . " יחזקאל דרור , *"הסכם אוסלו : ראייה אסטרטגית רבתי", נתיב .1995,43, יחזקאל דרור , פרופסור למדעי המדינת באוניברסיטה חעברית בירושלים .
|
|