פרק א: היסודות החוקתיים של מדינת ישראל

صفحة: 260

ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש". לאחר מכן במארס ,1994 הוסף לזה בסעיף המופיע בחוק יסוד : חופש העיסוק דווקא : " או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת". נכון שבסעיף 8 יש חידוש חקיקתי . אני חושש לשיקול הדעת הגמור שהנוסח העמום וה"פתוח " של סעיף זה , על מושגיו הכלליים והבלחי מוגדרים , נותן למי שנקרא לפרשו . מכל מקום , לא הרי סעיף , כמו אותו סעיף ,8 הקובע הוא עצמו באילו תנאים ניתן לפגוע בזכויות שלפי חוק היסוד , כהרי סעיף שריון , האוסר על שינוי של חוק היסוד , אלא ברוב " מיוחס " של הח"כים . מהפכה חוקתית בוודאי שאין כאן . ... בחוק יסוד זה חסרים מרכיבים חיוניים מן הספר . חסרים כל הנושאים שמאז ומתמיד היו שנויים במחלוקת פוליטית , כגון : חופש הביטוי , חופש המצפון , חופש הדת וחופש מרת , וחופש היצירה האמנותית . כל הדברים שהם מעיקרי מגילת זכויות שלמה ואמיתית שאינני יודע אם היא תהיה לנו אי פעם . גלוי וידוע כיצד זה קרה : ח"כ אמנון רובינשטיין וחבריו הח"כים אוריאל לין , דוד ליבאי ויואש צידון " שלפו " חירויות אחדות מתוך מכלול החירויות , כדי לקבל את מרב הקונסנזוס בכנסת . אבל , בכך הם לא פתרו את הבעיות המטרידות אותנו מאז ומתמיד , ביחס לחירויות שלא נכללו בחוק היסוד . כיצד מדלג השופט ברק על המשוכה הגבוהה הזאת ? קודם כול , יש לו המשענת הכללית של הפרשנות התכליתית . ... מה עושה השופט ברק בפרשנות תכליתית ? הוא אומר שבהגנה על כבוד האדם מקופלות כל החירויות שאינן מופיעות בחוק היסוד שלנו . ... חוק יסוד : חופש העיסוק , הוא החשוב פחות בהקשר למהפכה החוקתית . נכון שיש בו סעיף של שריון , אבל במארס שנה זו קרה שם מה שהשופט ברק מגדיר כ"מהפכת נגד". בעקבות הוויכוח על יבוא הבשר , הוכנס לחוק סעיף המאפשר מראש את תיקון החוק הזה . השופט ברק מכנה זאת " פסקת ההתגברות". .. באשר לפיקוח השיפוטי , על חקיקת הכנסת , יש לומר קודם כל שגם חוקה קשיחה אינה מחייבת בהכרח פיקוח שיפוטי דווקא . ישנן חוקות במדינות לא פחות דמוקרטית מישראל , שמצאו פתרונות אחרים לשאלה זו . למשל עד היום בהולנד ובבלגיה יש חוקה בתור חוק עליון , אבל עקרונית אין שם פיקוח שיפוטי ( פרט להתאמת חוקי המדינה לתחיקת השוק המשותף ) . המחוקק בעצמו צריך לשמור שם על כיבוד זכויות האדם ועל החוקה בכלל . פתרון אחר הוא להקים מערכת בתי משפט נפרדת כמו בגרמניה , דוגמת בית המשפט העליון לחוקה בקרלסרואה . פתרון נוסף הוא המועצה החוקתית בצרפת המורכבת משופטים ומפוליטיקאים . יוזמי שני חוקי היסוד החדשים , במפורש לא רצו שיוקם בית משפט לחוקה שיוסמך לבטל חוקים . אצטט דברים ברורים שאמר יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת ה - ,12 ח"כ אוריאל לין , ב - 17 במארס ,1992 כאשר הציג את חוק יסוד : כבוד האדם וחרותו בפני הכנסת . הוא אמר כך : " אנחנו לא מעכירים את המשקל לביהמ"ש העליון . אנחנו לא עושים כפי שהוצע בחוק יסוד : החקיקה ולא בחוק יסוד : זכויות האדם שהוגשו

السابق  |  التالي