|
|
صفحة: 257
חוק יעודי כבוד האדם וחירותו ( תש1 " נ 994 דש ) נועד להגן על כבוד האדם וחירותו . החוק מגן על חלק מזכויות האדא - הזכות לחיים , לקניין , להגנת הגוף , לחירות אישית , לחופש תנועה , לפרטיות ולצנעת הפרט . אין בחוק זה סעיף שריון , אך יש בו פסקת הגבלה המגבילה את כוחו של המחוקק ומקשה עליו לחוקק חוק הסותר את הערכים הבאים לידי ביטוי בחוק יסוד זה . סעיף .8 פסקת הגבלה : " אין פוגעים בזכויות שלפי חוק זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל , שנועד לתכלית ראויה , ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". בשני חוקי היסוד חופש העיסוק ונבוב האדם וחירותו עוגנו לראשונה - באמצעות חוק חוקתי - הערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית : לראשונה הוכרו זכויות האדם לחיים , לקניין , לחירות אישית , לפרטיות ולצנעת הפרט והזכות לחופש העיסוק בחוק חוקתי . זכויות אלה מוגנות מפני פגיעה של המחוקק . פסקת הגבלה בסעיף 8 בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו וסעיף 4 בחוק יסוד : חופש העיסוק מגנה על זכויות אלה וקובעת את התנאים שבהם יכולה הכנסת לחוקק חוק הפוגע בזכויות אלה . כאשר הכנסת חורגת מהתנאים הקבועים בפסקת ההגבלה ומחוקקת חוק הפוגע בזכויות אלה , בית המשפט מוסמך לפסול את החוק . אף על פי שבתוק יסוד : חופש העיסוק יש פסקת הגבלה המגנה על הזכות לחופש העיסוק ( סעיף 4 ) והחוק משוריין ( סעיף 7 ) , הרי שסעיף 8 ( פסקת ההתגברות ) מאפשר לכנסת לחוקק חוק רגיל הנוגד את תוק יסוד זה והפוגע בזכות לחופש העיסוק , ברוב של 61 חברים . לדברי נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק , בעקבות חקיקת שני חוקים אלה התרחשה בישראל מהפכה חויתית . יש המסכימים עם עמדתו של השופט אהרון ברק ויש החולקים על עמדתו וטוענים שאין בחקיקה זו משום " מהפכה". למרות חילוקי הדעות , הכול תמימי דעים באשר לחשיבות עיגון זכויות האדם והאזרח בחוקי יסוד , שכן , חקיקה זו מגבילה את כוחו של המחוקק לחוקק חוקים הפוגעים בזכויות האדם והאזרח , בזכות האדם לכבוד ולחירות ובזכותו לחופש העיסוק .
|
|