|
|
صفحة: 192
שיסה הבחירות היחסית נאלתר , על פי שיטה זו , הייצוג של המפלגות השונות בפרלמנט משקף את כוחן היחסי של המפלגות המתחרות , כפי שהוא בא לידי ביטוי בתוצאות ההצבעה בבחירות . כלומר , הרכב הפרלמנט משקף את כוחן של המפלגות בקרב המצביעים . אם אין הגבלות בחוק הבחירות , מפלגות רבות יכולות לזכות במושב בפרלמנט בקלות יחסית , ומתוך כך ברור ששיטה זו מעודדת ריבוי מפלגות בפרלמנט ומבטאת את עקרון שלטון העם והפלורליזם . ריבוי המפלגות תורם ליצירת מערכת רב - מפלגתית במדינה , משום ששיטה וו אינה מאפשרת בדרך כלל למפלגה אחת או שתיים להשיג רוב בפרלמנט כדי לשלוט . על מנת לזכות ברוב בפרלמנט ולהקים ממשלה , כמה מפלגות צריכות להתאחד ולהקים קואליציה . המפלגות השותפות בקואליציה בדרך כלל שונות זו מזו באינטרסים שלהן ובאידיאולוגיה המנחה אותן . כיוון שהממשלה צריכה להיענות לדרישות השונות - ולעתים גם המנוגדות - של המפלגות השותפות בקואליציה , הרי שריבוי המפלגות עלול לפגוע ביעילותה ובתפקודה . כדי לאזן בין עקרון הייצוגיות לבין הבטחת התפקוד , היעילות ויציבות השלטון , יש צורך להגביל את מספר המפלגות המיוצגות בפרלמנט . לכן בשיטה היחסית נקבע אמצעי המגביל את מספר המפלגות המיוצגות בפרלמנט . אמצעי זה נקרא " אחוז החסימה". כל מדינה קובעת בחוק הבחירות את אחוז קולות המצביעים מכלל קולות המצביעים שעל מפלגה לקבל כדי שתוכל לזכות בייצוג מינימלי בפרלמנט . מפלגה אשר מספר הקולות שקיבלה קטן מאחוז החסימה , אינה מיוצגת בפרלמנט . בישראל , שבה שיטת הבתירות לכנסת היא השיטה היחסית ( רשימתית , ארצית ) , נקבע בחוק הבחירות אחוז חסימה נמוך מאוד : 1.5% מכלל קולות הבוחרים . בגרמניה אחוז החסימה הוא 5% מכלל קולות הבוחרים . כך נמנע ייצוגן של מפלגות קטנות בפרלמנט . ברוב מדינות אירופה שבהן נוהגת שיטת הבחירות היחסית נמצא שמספר המפלגות המיוצגות בפרלמנט נע בין ארבע לחמש מפלגות . כלומר , בפועל השיטה היחסית אינה גורמת להיווצרות משטר רב - מפלגתי מפוצל ביותר , אלא למערכת רב - מפלגתית מתונה . במדינות שאימצו את השיטה היחסית ויש בהן מערכת רב - מפלגתית מפוצלת ביותר , כמו בישראל , יש להניח שהפיצול הרב במערכת המפלגתית נובע לא רק משיטת הבחירות ומאחוז חסימה נמוך אלא מהמבנה החברתי , מהתרבות הפוליטית ולעתים גם ממשברים כלכליים , חברתיים או אחרים , הפוקדים את המערכת הפוליטית .
|
|