|
|
صفحة: 137
הזכות לחירות הזכות הכללית לחירות מקורה בהכרה שבני אדם הם יצורים אוטונומיים בעלי תבונה הרוצים לשלוט בחייהם , לכוונם על פי רצונם ולשאת באחריות לבחירותיהם . למרות חשיבותה של זכות זו , לעתים יש צורך להגביל את חירותו של האדם לפעול על פי רצונו , דוגמת מקרים אלה : פגיעה בזכויות הזולת . אם אדם משתמש בחירותו כדי לפגוע בחירותו בגופו , ברכושו , בכבודו של אדם אחר - להרגו , לגנוב את רכושו או לפגוע בו בכל דרך אחרת - חובה להגן על חירותו של אותו אדם על ידי הגבלת חירותו של הרוצה לפגוע בו . פגיעה בחברה . אם השימוש בחירות עלול להביא לפגיעה בחברה בכלל - ולא רק באדם זה או אחר , לדוגמה כאשר יש חשש לפגיעה בסדר הציבורי , בשלום הציבור , בביטחון המדינה או חשש לפגיעה בערכים מוסריים המקובלים בחברה על ידי קבוצות גזעניות ואנטי - דמוקרטיות - ניתן להגביל את חירות האדם הפוגע או הקבוצה הפוגעת כדי להגן על זכויות החיים , הביטחון והחירות של כלל האזרחים . פגיעה של הפרט בעצמו . במדינות רבות מכירים בצורך להגביל את חירותו של האדם כדי להגן עליו מפני עצמו , כמו אשפוז אדם בעל נטיות אובדניות ( שיש חשד שיתאבד ) בכפייה . הזכות לחירות כוללת את הזכות הכללית לחירות - לחופש הפעולה , וכן זכויות לחירויות הנגזרות מהזכות לחירות . חירויות ספציפיות הנגזרות מהזכות הכללית לחירות : הזכות לחירות חירות המחשבה והדעה חירות המצפון חופש הביטוי וחירות המידע חופש העיתונות חופש ההתאגדות חופש הדת וחופש מדת חירות התנועה חופש העיסוק חופש ממאסר שרירותי חופש האספה חופש ההפגנה חופש השביתה חופש הנישואין חופש הבחירה
|
|