|
|
صفحة: 96
הדמוקרטיה הליברלית באמור , בכל מדינה דמוקרטית כל פרט הוא חופשי ובעל נכויות טבעיות . בגישה הליברלית הפרט הוא המרכיב הבסיסי של החברה , ויש לייחס לו ולחירותו ערך עליון . על פי גישה וו , החברה המדינית מורכבת מציבור של פרטים אשר נולדו חופשיים ושווים , וזכותו של כל פרט לקבוע את סדרי חייו . בהתאמה , הממשל במדינה חייב להיות מוגבל , מכיוון שתפקידה העיקרי של המדינה ( השלטון ) הוא להגן על החירויות של הפרט . יש לאפשר לפרט לממש את חירותו במובן המלא ביותר של מימוש עצמי . אם השלטון לא יתערב בנעשה במדינה בתחומי החברה והכלכלה , תיווצר במדינה תחרות חופשית שתביא לניצול הסרבי של הפוטנציאל הטמון בכל פרט , ולמימוש חירותו באופן הרחב ביותר . על פי הגישה הליברלית , לשוויון יש חשיבות רבה במובן הפוליטי - זכות הצבעה לכול , קול אחד שווה לכל אחד וכד' - אולם במובן החברתי - כלכלי השוויון אינו נתפס כערך חשוב שהמדינה צריכה להתערב על מנת להשיגו . שיפור מצבה של החברה יבוא על ידי שיפור מצבו של כל פרט . שיפור מצבו של הפרט ייעשה על ידי הפרט עצמו , ולא על ידי התערבות המדינה . הליברלים אינם מוכנים לפגוע בחירויות הפרט כדי לצמצם פערים חברתיים ולקדם את שוויון ההזדמנויות בין הפרטים במדינה . משום כך התערבות המדינה במישור החברתי - כלכלי היא מינימלית , ונועדה אך ורק לספק צורכי קיום בסיסיים ביותר למי שאינו מסוגל להשיגם בעצמו , על מנת לשמור על כבוד האדם כאדם . דוגמה למדינה ליברלית היא ארה"ב , שבה שלטון ראוי יזכה לתמיכת הציבור כל עוד הוא ממלא את תפקידו בהגנה על חירויות הפרט . הדמוקרטיה הסוציאל - דמוקרטית - דמוקרטית - הגישה החברתית התפיסה הסוציאל - דמוקרטית החלה להתגבש במחצית המאה ה - 19 ובמאה ה - ,20 בעקבות המהפכה התעשייתית והשלכותיה . תפיסה זו מתבססת על נקודת ראות חברתית - קהילתית שבה לחברה יש אחריות ומחויבות כלפי כל הפרטים המשתייכים אליה . לכן לשוויון בין הפרטים בחברה בתחום הכלכלי - חברתי נודעת חשיבות רבה . מתוך כך שואפים המחזיקים בתפיסה זו להחיל את עקרונות הדמוקרטיה לא רק על התחום הפוליטי , אלא גם על המוסדות הכלכליים והחברתיים במדינה . על פי תפיסה זו אין להפריד בין התחום הפוליטי לתחום החברתי - כלכלי , מכיוון שהחירות והשוויון בפוליטיקה בלבד אינם מבטיחים לאזרח חירות ממשית ושוויון משמעותי . אלה יובטחו לאזרח רק אם הם באים לידי ביטוי בכל תחומי החיים - גם החברתי והכלכלי . בגישה זו מודגשת מרכזיותו וחשיבותו של השוויון לא רק במובן הפורמלי של מתן יחס שווה לכול - במשמעות של איסור אפליה - אלא במובן המהותי של הגשמת עקרון השוויון בחברה - צמצום פערים חברתיים וכלכליים . זאת , משום שנחיתות כלכלית וחברתית גורמת לאזרחים לחוש אדישות פוליטית וחוסר אמונה לגבי יכולתם להשפיע על החיים הפוליטיים . לפיכך , בחברה שאין בה שוויון חברתי וכלכלי ויש בה פערים חברתיים וכלכליים גדולים , המעמד השליט יכול להפעיל לחצים על קבוצות חלשות מבחינה חברתית וכלכלית , באמצעות הממסד הארגוני העומד לרשותו והשליטה על אמצעי התקשורת . בני השכבות הנמוכות יהפכו
|
|