|
|
صفحة: 30
בין שני קטבים אלה נמצאות הגישות הציוניות , המאמצות את הנאמר בהכרזת העצמאות ומכירות בכך שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ; מדינת לאום יהודית המזוהה עם הרוב היהודי שבה , והיא גם דמוקרטית ; מדינה שהיא גם מדינתם של כל האזרחים - יהודים , ערבים , דרוזים וצ'רקסים , והיא מחויבת לשוויון זכויות מלא לכל האזרחים . על פי גישה וו , אין במדינת ישראל חפיפה בין הזהות הלאומית האתנית לזהות האזרחית . כאמור , קיימות גישות שונות גם בדבר משמעות המושג מדינה יהודית . בחברה הישראלית היהודית מתקיים ויכוח באשר לצביונה היהודי של המדינה , ועולות שאלות כמו : מה תהא הזהות היהודית של המדינהו האם צריכה המדינה לינוק את ערכיה מהדת היהודית , והדת היהודית צריכה להשפיע על צביון המדינה בחיים הציבוריים ועל אורח חייהם של התושבים ? או , האם המדינה צריכה לינוק את ערכיה מהמסורת ומהתרבות היהודית , ולא דווקא מהדת היהודיתו גם בעניין זה - צביונה היהודי הרצוי של המדינה - אנו מוצאים בקרב הציבור היהודי בחברה הישראלית גישות אחדות שאפשר למקמן על פני רצף . בקוטב אחד מוצגת הגישה שלפיה מדינת ישראל צריכה להיות מדינה יהודית במשמעות הדתית - מדינת תורה , שבה ההלכה היהודית היא חוק המדינה . בקוטב הנגדי מוצגת הגישה שלפיה מדינה יהודית היא מדינה בעלת רוב יהודי אשר אינה חייבת להיות בעלת מאפיינים יהודיים ייחודיים . זאת , פרט לחקיקת חוקים כמו חוק השבות , שאחת ממטרותיו היא לממש את הרעיון הציוני , כלומר להקים מדינה שתהיה מקלט לעם היהודי . אפשר להניח שאותו רוב יהודי יטביע את חותמו על אופיה הלאומי , התרבותי והלשוני של המדינה . בין שני הקטבים האלה נמצאות שלוש גישות ציוניות שונות לגבי מהות " היהודיות " של המדינה היהודית : הגישה הדתית - לאומית , הגישה התרבותית - לאומית והגישה הדוגלת במדינת העם היהודי . * גם בקרב חברי מועצת העם הזמנית , החתומים על הכרזת העצמאות , לא שררה תמימות דעים לגבי הגדרת " מדינה יהודית". העמדות השונות לגבי פירוש המושג מדינה יהודית הביאו לוויכוחים נוקבים , בעיקר בין דתיים לחילונים , באשר לנוסת הכרזת העצמאות . הדתיים רצו להדגיש בהכרזה את היסודות הדתיים על ידי ציטוט פסוקים מהתנ"ך והכנסת ביטויים בעלי משמעות דתית ; ואילו החילונים רצו להדגיש בהכרזה את היות המדינה חילונית . הנוסח הסופי של הכרזת העצמאות התקבל כמוצא של פשרה על דעת רוב חברי מועצת העם הזמנית החתומים על ההכרזה . דוגמה לחילוקי הדעות ולמציאת הפשרה הוא הוויכוח על ציון שם השם ( האס בהכרזה . המחלוקת הסתיימה בהכנסת הביטוי " מתוך ביטחון בצור ישראל " לנוסח ההכרזה . ביטוי זה היה פשרה בין הגישות השונות : הגישה הדתית והגישה החילונית , אשר כל אתת מהן נותנת פרשנות שונה למושג צור ישראל . צור ישראל על פי התפיסה הדתית הוא כינוי לאלוהים , ואילו החילונים מפרשים את המושג במשמעות של עוצמה וכוח . רא ( עמ'32 - .34
|
|