דון קישוט

صفحة: 198

השנים יוצאים לדרך לשחר הרפתקאות . דון קישוט לבוש במלוא החגור , רכוב על סוסתו רוסיננטה , ואלו סנשו פנשו רכוב על אתונו . פעם אחת ראה האביר טחנות - רוח ודמה בלבו שהן ענקים . עדרי צאן היו בעיניו גדודי צבא . הפנדקים נראו לו כארמונות . בבת כפר פשוטה דולצינאה , הוא רואה גבירה נערצה ואהובה . אך סנשו פנשה ראה אותם כפי שהם . לאחר הרפתקאות רבות , שכל אחת מהן מגחכת מקודמתה , החזרו השנים לבסוף כמטרפים לכפר מולדתם . שם חזרה בינתו של דון קישוט אליו . הספר תרגם לשפות רבות , ושמש בסיס למחזות ולאופרות רבים . גם באמנות הרבו לתאר את דון קישוט ונושא - כליו ועלילותיהם . דמותו של דון קישוט הפכה סמל לחולם החלומות , לאדם מגחך וטרגי המבקש להגשים תכניות לא מציאותיות . אבירים סרונטס , מיגל דה דונולו , שבתי רופא ואסטרונום יהודי . כתב ספרי רפואה בעברית וחבורים באסטרונומיה ובפילוסופיה . חי בשנים 913 - 982 . שבתי דונולו נולד באוריה שבדרום איטליה . בגיל שתים - עשרה נשבה על ידי ערבים , אך נפדה לאחר מכן על ידי יהודי הקהלה . הוריו ובני משפחתו הגלו לפלרמו שבסיציליה ולצפון אפריקה . דונולו היה בקיא בשפות והתעמק בספרי רפואה ואסטרונומיה ( מדע הכוכבים ומסלותיהם ) של הבבלים , היונים והערבים . הוא עסק ברפואה כארבעים שנה וכתב את " ספר המרקחות " ( או " ספר היקר " ) , ספר הרפואה הראשון בעברית שנכתב באירופה הנוצרית של ימי הבינים , שדן בעקר בהכנת משחות ותרופות . כן חבר את הספר " חכמוני " ( או " תחכמוני " ) , פרוש ל " ספר יצירה " ( ספר על יצירת העולם , בימי הבינים , שהשפעתו רבה על הקבלה ) , חבור פילוסופי חשוב לחקר הקבלה והאסטרונומיה היהודית . אסטרונומיה פדיון שבויים פילוסופיה קבלה רפואה דונטלו פסל איטלקי , מגדולי האמנים של תקופת הרנסנס . הראשון ששקד על חקר האמנות של יון ורומא העתיקות , שנשכחה מן הלב בימי הבינים . יצר פסלים משיש , ברונזה ועץ בסגנון האמנות הקלסית , שהשפיעו על האמנים במשך דורות רבים . חי בשנים ו 386 - 1466 . דונטו די ניקולו די בטו ברדי , הוא דונטלו , נולד בפירנצה שבאיטליה . את ראשית חנוכו המקצועי קבל דונטלו בבית - מלאכה של צורף . בהיותו בן שבע - עשרה הוא החל לעבד כשוליה אצל הפסל המפרסם גיברטי . כעבר שנים אחדות כבר עבד בקתדרלה של פירנצה , ופסל בה במשך שנים רבות כמה וכמה דמיות מן התנ"ך . פסליו לא דמו לפסלים הנקשים וחסרי החיות שהיו מקבלים בימי הבינים , אלא לבני אדם חיים . יצירותיו מביעות הוד אך גם מצוקה עמקה . הן רבות הבעה , ישירות וחפשיות . דונטלו קבל הזמנות רבות מכנסיות ומשוחרי אמנות פרטיים . הוא קשט קברים וקתדרלות , ויצר פסלי ראש וחזה ואנדרטות , ואף חטב תבליטים רבים . הבסיס לפסלו " גאורגיוס הקדוש " הוא הדגמה הקדומה ביותר שהשתמרה המעידה על טכניקת הפסול המיחדת של דונטלו . שיטה זו מכנה " סטיצ'טו " - תבליט שטוח היוצר תחושה של עמק על ידי פרספקטיבה מחשבת . בפרקי זמן שונים חי דונטלו גם ברומא , בסינה ובפדובה , ויצר ציורים קלסיים של דמיות ילדים ומלאכים מלאי שמחה , ובצדם שפע של עטורים . בפדובה הוא יצר את האנדרטה " גטמלטה " - פסל של סוס ורוכבו , שהפך מופת האנדרטה לזכר גטמלטה מאת דונטלו , המוצבת בפדובה שבאיטליה , היא אחת מאנדרטאות הפרשים הגדולות בתולדות האומנות . היא הפכה למופת לפסלים בנושא סוס ורוכבו . " ספר היקר " - ספו הרפואה , שכתב הרופא היהודי האיטלקי שבתאי דונולו במאה ה - 10 בשפה העברית , היה ספר הרפואה הראשון במערב אירופה בימי הביניים . הספר דן בתרופות ובדרכי הכנתן .

السابق  |  التالي