דה פקטו ודה יורה

صفحة: 184

הכרה דה יורה היא הכרה רשמית בממשלה חדשה , במדינה או בפעלה חשובה שנעשתה על ידי מדינה על דעת עצמה . הכרה דה פקטו - פרושה הכרה במדינה , בקיום יחסים עם מדינה או ממשלה חדשה שלא הכרו באפן רשמי . לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל היתה ארצות - הברית המדינה הראשונה אשר הכירה בישראל דה פקטו וברית - המועצות היתה הראשונה שהכירה בה דה יורה . דה - נירו , רוברט שחקן קולנוע אמריקני . משחקו הנמרץ ורב הפנים , רגישותו ויכלת ההזדהות הגבוהה שלו עם הדמיות שגלם , הפכו אותו לאחד הכוכבים הגדולים של הקולנוע האמריקני בשנות ה - 70 עד שנות ה - 90 . רוברט דה - נירו נולד בניו - יורק בשנת 1943 . בשנות ה - 60 וה - 70 הוא מלא תפקידים ראשיים בסרטיהם של שני במאים אמריקנים צעירים , מרטין סקורסזי וברין דה - פלמה . בסרטים אלה , וברבים אחרים שיצרו , הציגו השלושה סגנון משחק קולנועי יחיד במינו , חריג במדת הזדהותו של השחקן עם תפקידיו . ב " נהג מונית " גלם חיל משחרר ומערער בנפשו , הרואה את ניו - יורק כגיהנום עלי אדמות ומנסה להתנקש בחיי הנשיא ; ב " השור הזועם " הוא תאר את עליתו ונפילתו של המתאגרף ג'יק לה מוטה ; ב " ניו יורק , ניו יורק " הופיע בתפקיד נגן סקסופון רומנטי ואלים . בסרטים אלה ואחרים יצר דה נירו דמיות אנושיות אמינות , מרכבות ומרתקות דוקא בגלל הדחפים הסותרים המניעים אותן . למרות שאת מיטב עבודתו עשה עם סקורסזי - השנים חזרו לשתף פעלה בשנות ה - 90 בסרטים כמו " החברה הטובים"ו " פסגת הפחד " - השתתף דה נירו גם בסרטים רבים של במאים אחרים . הוא ככב בסרטו של פרנסיס פורד קופולה " הסנדק , חלק 2 " ( 1974 ) , שבו גלם את דמותו של איש המפיה , דון קורלאונה הצעיר . בשנת 1993 יצר רוברט דה - נירו את סרטו הראשון כבמאי , " ספור מרבע ברונקס " . סקורסזי , מרטין קופולה , פרנסים פורד דה - סיקה , ויטוריו במאי ושחקן קולנוע איטלקי , בסרטיו תאר בסגנון המשלב ראליזם ( חקוי נאמן של המציאות ) עם שאר - רוח ופיוטיות את קשייהם הכלכליים והחברתיים של האיטלקים לאחר מלחמת העולם השניה . חי בשנים 1902 - 1974 . ויטוריו דה - סיקה החל את דרכו האמנותית בשנות ה - 30 כשחקן . כבמאי התפרסם רק במחצית שנות ה - 50 . בשנים אלה הוא בים את סרטיו הידועים : " מצחצחי הנעלים " ( 1945 ) , המתאר את קשייהם של זוג ילדים המנסים לשרד באיטליה אחרי מלחמת העולם השניה ; " גונבי האופנים " ( 1948 ) , שבמרכז עלילתו נצבים אב ובנו המנסים לאתר את מקור פרנסתם היחיד - זוג אופנים שנגנבו ; " נס במילנו " ( 1951 ) , על התערבות שמימית המונעת את פנוים של חסרי בית ; ו " אומברטו די " ( 1952 ) , המספר בכאב את קורותיו של גבר מזדקן וגלמוד , העומד להזרק לרחוב . א ביצירותיו נסה דה סיקה לעצב סגנון השואף ליצג את המציאות המכרת בדיוק ובנאמנות . הוא תאר בצורה בוטה וחושפת את קשייהם הכלכליים והחברתיים של האיטלקים אחרי המלחמה , את העני והאבטלה , ואת ההתפכחות והאכזבה מהפשיזם ששלט בה . בתאור המציאות הקשה הזאת הצליח דה סיקה לשלב גם פיוט ודמיון , כדגמת הנס המתרחש לעניי מילנו . דה סיקה המשיך לבים עד שנת מותו . סרטו " הגן של פינצי קונטיני " ( 1970 ) - המספר על חייה של משפחה יהודית באיטליה בתקופת השואה - זכה אותו בפרס האוסקר . אוסקר , פרסים פשיזם קולנוע , סרטים ראליזם דה - קלרק , פרדריק וילם הנשיא הלבן האחרון במשטר ההפרדה הגזעית בדרום - אפריקה . יליד 1936 . כהן בשנים 1994 - 1989 . דה - קלרק , עורך - דין במקצועו , צמח כפוליטיקאי בשורות המפלגה הלאמית , מפלגת השלטון במשטר ה " אפרטהיד " ( הפרדת הגזעים ) , ומאמצע שנות ה - 80 היה לאחד מראשיה . בשנת 1989 תפס את מקומו של המנהיג הפורש פיטר וילם בותה כראש המפלגה וכנשיא הרפובליקה של דרום - אפריקה . מעטים האמינו כי המנהיג החדש , בעל החזות האפרורית , עתיד לחולל שנוי שיזעזע את הארץ וישנה את פני המדינה . משטר האפליה הגזעית בדרום - אפריקה היה נתון באותה עת במשבר חמור . הלחץ הבינלאמי וצעדי הענישה הכלכליים שהפעלו נגד המדינה פגעו קשה בכלכלתה . בקרב העלית החברתית גברה ההתנגדות להמשך השלטון המקפח את הרב השחר , ונשמעו קריאות להכנס למשא ומתן רשמי עם מנהיגי השחרים . בד בבד נחלש האיום סצנה מסרטו של ויטוריו דה סיקה , - גונבי האופניים - , המתאר את קשיי הקיום באיטליה לאחר מלחמת העולם השנייה . יכולתו המופלאה של רוברט דה - גירו להיכנס לעורה של הדמות המגולמת , הפכה אותו לאחד משחקני האופי החשובים בזמננו . בתמונה - דה - נירו נקלע לנסיבות מסוכנות בסרט . שליחות :

السابق  |  التالي