גלוקוזה

صفحة: 91

הרקמות . בתאי הרקמות מתחמצן סכר הענבים ועקב כך משתחררות אנרגית חם ואנרגיה כימית . הגלוקוזה היא מרכיב קבוע וחיוני - בשעור של אחוז אחד - של נסיוב הדם . בשתן של אדם בריא אין היא מופיעה , אלא בזה של חולי סכרת . אם המזון עשיר בפחמימות , בעקר בסכרים , עוברים עדפי הגלוקוזה ממערכת העכול על ידי זרם הדם אל תאי הכבד . מולקולות הגלוקוזה העודפות מתלכדות לרב - סכר הקרוי גליקוגן . בשעת מאמץ גופני - שבה רקמות הגוף זקוקות להספקת גלוקוזה כמקור אנרגיה , מתפרקות המולקולות של הגליקוגן למולקולות גלוקוזה העוברות מן הכבד אל הדם . הפקת הגלוקוזה ושמושיה גלוקוזה נוצרת על ידי צמחים ממים ומפחמן דו - חמצני בעזרת אנרגית השמש בתהליך הנקרא פוטוסינתזה . היא מתגבשת לגבישים לבנים הנמסים במים . תהליך הפקת הגלוקוזה מעמילן מבסס על תהליך המכנה הידרוליזה - תהליך כימי שבו מתפרק הרב - סכר - העמילן , בהשתתפות מולקולות של מים ובתוספת קטנה של חמצה מלחית הפועלת כזרז ( קטליזטור ) , המחיש את תהליך פרוק העמילן למולקולות הקטנות של החד - סכר - הגלוקוזה . לבסוף מתקבלת במכלים תמסת גלוקוזה . מסננים את תמסת הסכר , המכילה חמרים נוספים שנוצרו עקב פרוק העמילן , ומתקבל נוזל צמיג , המכיל שעור גדול של סכר ענבים . לאחר אדוי המים מתקבלים גבישי סכר הענבים . מפיקים גלוקוזה ממיץ ענבים . אולם חמר גלם זה יקר מדי לצרכי תעשיה , ומיצרים ממנו גלוקוזה רק לצרכים רפואיים . לחולים שעברו נתוח והזקוקים להזנה מלאכותית , מזרימים תמסה של גלוקוזה ברכוז של אחוז אחד לתוך הורידים . הגלוקוזה מספקת למנתח מקור אנרגיה לתהליכים המתקימים בתאי רקמות גופו . לצרכי תעשיה מיצרים גלוקוזה מעמילן שהוא רב - סכר , כלומר סכר שהמולקולה שלו מרכבת מהרבה מולקולות של חד - סכר . מולקולה סכר , סכרים סכרת פוטוסינתזה גלות בבל כנוי לקבוץ היהודי שישב בבבל מאז הגליתם מיהודה בעת כבוש ירושלים על ידי הבבלים וחרבן בית - המקדש הראשון במאה ה - 6 לפני הספירה . הגליה של עמים שארצם נכבשה לארץ אחרת והושבת עמים זרים במקומם , היתה מדיניות מקבלת בעולם העתיק . הגלית היהודים מארץ - ישראל התנהלה בשלבים . תחלה לאחר הדחתו של המלך יהויכין ( ב - 598 לפני הספירה ) הגלו הוא ובני ביתו , אנשי החצר , אנשי חיל " וכל החרש והמסגר " . זאת כדי שלא יהיו בנמצא בעלי מלאכה המסגלים ליצר כלי נשק , ולוחמים העלולים להתקומם . לאחר מכן הגלה גם חלק מן הכוהנים , הנביאים ואילי הארץ ( האצילים ) - ההנהגה הרוחנית והשכבה השלטת . נבוכדנאצר המשיך בשיטה זו לאחר חרבן ירושלים ובית - המקדש הראשון ב - 586 לפני הספירה . אז הגלו לבבל רבים מן העם , כ - 40,000 איש . ארץ יהודה ישבה על ידי אדומים , עמונים ועמים שכנים אחרים , שחדרו לתוך הארץ החרבה . היהודים ישבו בשטחים הכפריים בחלקה הדרומי של בבל . " תל - אביב " הנזכרת ביחזקאל , " תל - מלח"ו " תל חרשא " גבישים מוגדלים של גלוקוזה , היא סוכר הענבים . הגבישים הלבנים נמסים במים .

السابق  |  التالي