גטו

صفحة: 71

קימה במקומות מועטים בלבד . כן נקבעו סימני הפרדה חיצוניים , והיהודים הצטוו לחבש מצנפות מיחדות ולשאת על בגדם אות קלון . נאומי הסתה שעודדו את המאמינים הנוצרים לפגע ביהודים , והגבלות שהוטלו על מבחר המקצועות והעסוקים , הוסיפו על מצוקת היהודים והדגישו את שונותם . משערים כי הגטו הראשון נוסד בברסלאו ( היום פולין ) במאה ה - 13 . הגטו הראשון באיטליה הוקם בונציה בשנת 1516 , לאחר שנאסר על היהודים לגור בכל מקום אחר בעיר אלא באי לונגה ספינה . מקור השם " גטו " הוא בבית יציקה לתותחים המכנה " גטה " באיטלקית , שהיה בקרבת מקום לרבע היהודי בונציה . יתכן גם כי מקורו במלה האיטלקית " בורגטו " , עיר קטנה או רבע . היהודים כנו אותו גם " גט " ( ספר כריתות , גרושים ) . בגלל שטחם המצמצם של הגטאות , נוצרה בהם צפיפות רבה . נבנו בהם בתי קומות רעועים , שסכנת התמוטטות אימה עליהם . שרפות שפרצו בהם לעתים תכופות גרמו לנזקים חמורים . תנאי המחיה הקשים ורמת התברואה הנמוכה גרמו לא אחת גם להתפרצות מגפות . בדרך כלל היו הגטאות מקפים בחומות , ובהן פתח אחד , ששערו ננעל לעת ערב ונפתח רק למחרת בבקר . היציאה מהגטו נאסרה גם בחגים הנוצריים המרכזיים , ושכרם של שומרי השער הנוצרים , שלם מכספי היהודים . במאה ה - 18 נעלמו הגטאות באירופה הנוצרית , אך יהודים המשיכו להסתופף בשכונות מיחדות מרצונם . הגטו בתקופת השואה גטאות הוקמו שוב באירופה בימי מלחמת העולם השניה , בתקופת שלטונם של הנאצים . הפקדה לבודד את היהודים שחיו בערי פולין נתנה בספטמבר 1939 , מיד עם פרץ המלחמה . רבבות יהודים נעקרו באכזריות מבתיהם ורכזו בגטאות . גטאות אלה היו שונים מאלה שהיו נהוגים בימי הבינים , אף על פי שהנאצים נסו לטשטש את המטרות האמתיות שלשמן הוקמו . מטרת הגטאות הישנים , שהוקמו מטעמי דת בעקר , היתה להקטין את מערבותם של היהודים בחברה הנוצרית . אולם נתנו להם חפש תנועה ומסחר . הגטאות שהקימו הנאצים בתקופת מלחמת העולם השניה היו שלב בלבד ב " פתרון הסופי " . הנאצים שאפו לבודד את היהודים מסביבתם כדי לשבר את רוחם ואחר כך להשמידם . הם לא אפשרו ליהודים לקחת עמם את רכושם ורכזו אותם בשטח קטן , שהצפיפות בו היתה קשה מנשא , ללא מתקני תברואה ולעתים קרובות גם ללא חשמל . דרך זו הקלה על הנאצים את מלאכתם : מפעם לפעם נערכו " אקציות " - התנפלות על יושבי הגטו ושליחתם בטרנספורטים ( משלוחים ) , כביכול למחנות עבודה , ולמעשה - למחנות השמדה . הנתוק מהסביבה ומארח חיים רגיל , הצפיפות הבלתי נסבלת , הרעב שהפך למצב קבוע וגרם ליושבי הגטו להאבק על כל מנת מזון - כל אלה הפכו את החיים בגטו לקשים ביותר . השלטונות הגרמניים מנו " מועצת יהודים " ( יודנרט ) שנהלה את החיים בגטו כמעט בכל התחומים , ו " משטרה יהודית " שהבטיחה את בצוע הוראותיהם . תפקידם של חברי המועצה היה קשה ביותר , אולם היו ביניהם גם אנשים לא הגונים שנצלו את מעמדם ודאגו רק לעורם . מנות המזון שנתנו הגרמנים לא הספיקו , והרעב העסיק את מחשבותיהם של יושבי הגטו ללא הרף . המאבק להשגת המזון העכיר את האוירה ויצר בו " מעמדות " , שבהם שלטו החזקים שהצליחו לגנב , להבריח או לרכש אכל בדרכי ספסרות . על הרעב , המחלות והמגפות שהפילו חללים רבים , נוספו עבודות הכפיה שהחלישו את יושבי הגטו . בכל זאת , למרות התנאים הקשים מנשא ששררו בגטאות , לא נפלה רוח יושביהם . היהודים קימו חיי רוח ותרבות ערים בגטאות . צעירים ומבגרים המשיכו ללמד , העלו ביולי 1944 פוצצו הגרמנים את כל בתי האבן בגטו קובנה שבליטא , ושרפו את בתי העץ שבו בחיפושיהם המדוקדקים אחר יהודים מסתתרים . הגטו בער ימים אחדים עד שנהרס .

السابق  |  التالي