חד"ש

صفحة: 199

חד"ש ראשי תבות של " חזית דמוקרטית לשלום ושויון " . מפלגה בישראל הדורשת שויון מלא לערביי ישראל , ותומכת בהקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים המזרחית . חד"ש נוסדה במרס 1977 לקראת הבחירות לכנסת שנערכו באותה השנה . היא מרכבת מגורמים אחדים ובראשם רק"ח ( רשימה קומוניסטית חדשה ) , שקמה על יסודות מק"י ( מפלגה קומוניסטית ישראלית ) . חד"ש בקשה להשיג את קולות הצבור הערבי והיהודי , הקרוב בדעותיו לרק"ח אך אינו מזדהה עמה . ואמנם בבחירות אלה היא זכתה ביותר ממחצית קולות הערבים בישראל , והיו לה חמשה מושבים בכנסת . בשלוש מערכות הבחירות הבאות קבלה חד"ש ארבעה מושבים בכנסת . בבחירות לכנסת ה - 3 1 היתה חד"ש לרשימה ערבית , עם מעט מאוד תומכים יהודים . עם זאת שמרה על נציגות יהודית בכנסת באמצעות חברת הכנסת תמר גוז'נסקי - אחת מתוך שלושה חברי כנסת של חד"ש . בשל תלותה של הקואליציה שהקימו מפלגות " העבודה " ומר"צ , בקולות חד"ש ובקולות רשימה ערבית אחרת , מד"ע , וכן בשל העמדות הפוליטיות של הממשלה , היו חד"ש ומד"ע לשון מאזנים בהצבעות בכנסת . בבחירות לכנסת ה - 14 ( ב - 1996 ) השתתפה חד"ש ברשימה אחת עם המפלגה הערבית " הברית הלאמית הדמוקרטית " . הרשימה המשתפת קבלה חמשה מושבים בכנסת . לאחר שמפלגות הימין הקימו קואליציה , התמעטה השפעתה . מפלגת העבודה הישראלית מק"י מר"צ קואליציה ואופוזיציה רק"ח חוב לאמי סכומי כסף שהמדינה חיבת למדינות אחרות או לגורמים שונים בתוכה , ביניהם מוסדות צבור או אזרחיה . החוב נוצר עקב הלואה שלקחה המדינה בעת שהיתה במצב של גרעון כספי . כל מדינה , בדומה לאזרח היחיד , משתדלת לאזן את תקציבה , כלומר לדאג לכך שההוצאות שלה יכסו על ידי ההכנסות . אולם לא תמיד הדבר עולה בידיה , כי במקרים מסימים המדינה נאלצת להוציא סכומי כסף העולים הרבה יותר על הכנסותיה , למשל , בימי מלחמה , כשההוצאות על רכישת נשק והחזקת הצבא מרבות . במקרים כאלה המדינה לווה כסף , אם מאזרחיה ( באגרות חוב ) ואם ממקורות אחרים . החוב הלאמי מרכב מחוב פנימי וחוב חיצוני . חוב פנימי הוא סך כל החובות של הממשלה והרשיות המקומיות לאזרחים ולמוסדות שונים במדינה . חוב חיצוני הוא סך כל חובות הממשלה לגורמים שונים בחוץ - לארץ . בתקופות של שגשוג כלכלי המדינה מנסה לחסך כסף כדי לכסות לפחות חלק מן החוב הזה . החוב הלאמי מטיל עמס כלכלי המשפיע על עשרה של המדינה . בדרך כלל הוא מבטא באחוזים מהתוצר הלאמי הגלמי ( תל"ג ) , שהוא הערך הכללי של המוצרים והשרותים המיצרים במשק בתקופה מסימת ומבטא את סך כל ההכנסה הלאמית . אגרת חוב כלכלה מאזן תשלומים תקציב " חובבי ציון " כך נקראו אגדות לישוב ארץ - ישראל , שנוסדו תחלה על ידי יהודים ברוסיה ואחר כך גם על ידי יהודים בארצות אחרות . אגדות " חובבי ציון " קמו בשלהי המאה ה - 19 , כאשר משכילים יהודים במזרח אירופה ובמערבה החלו להבין שהעמים שבתוכם חיו לא יקלטו אותם לעולם , וכי הפתרון לבעיתם של היהודים הוא לאמי ומדיני . הם שאפו לחדש את עצמאותו של העם היהודי במולדתו - ארץ - ישראל . ההתעוררות הלאמית התגברה בעקבות הרדיפות נגד היהודים ברומניה והפרעות ( פוגרומים ) שארעו בשנת 1881 ברוסיה . בערים רבות התארגנו קבוצות של משכילים יהודים צעירים , שקראו לעצמם " חובבי ציון " . סופרים עברים ומנהיגים יהודים ראו באכרים היהודים שכבר ישבו בארץ - ישראל צעד ראשון לקראת ישובה מחדש של הארץ על ידי יהודים . הם נלחמו בהתבוללות , שראתה את הפתרון לבעיה היהודית בטשטוש האפי הלאמי היהודי ובטמיעה בעמים הזרים , שבקרבם חיו מאות ואלפי שנים . גם הספרות העברית החדשה הביעה געגועים לציון והעלתה תכניות וחלומות על שובם של יהודים לארץ - ישראל והחלה עליה של יהודים לארץ - ישראל ( העליה הראשונה ) . פעילות לישוב הארץ בשנת 1884 כנס פינסקר , שפרסם שלוש שנים קדם לכן חוברת ושמה " אוטואמנסיפציה " ( שחרור עצמי ) , ועידה של " חובבי ציון " בעיר קטוביץ שבפולין ( אז בגרמניה ) . פינסקר הציע בועידה להקים אגדה שתפיץ את החקלאות בקרב היהודים ותתמך במושבות היהודיות בארץ - ישראל . הארגון נקרא תחלה " מזכרת משה " ופינסקר נבחר לנשיאו . ואכן " חובבי ציון " סיעו לביל " ויים , שעלו לארץ - ישראל והצטרפו חברי אסיפת היסוד של'חובבי ציון " שהתקיימה בעיר קטוביץ', על גבול גרמניה ופולין , ב - 1884 , באסיפה השתתפו 32 נציגיהם של אגודות חובבי ציון מארצות מזרח אירופה ומרכזה .

السابق  |  التالي