|
صفحة: 171
הפרדוקס של זנון מעורר וכוחים עד היום . רבים טוענים שבאמצעות שיטות מתמטיות מתאימות אפשר להוכיח , שאכילס ישיג את הצב אחרי אחת - עשרה שניות ותשיעית השניה . אולם אחו - ים טוענים כנגדם , שהשיטות האלה רק מאפשרות לחשב מתי אכילס ישיג את הצב , ולא להסביר כיצד זה קורה . לדעתם , הפרדוקס עדין לא נפתר והוא מראה שמשג התנועה לארך רצף של מרחב וזמן , שאכשר לחלק אותם באפן אינסופי לחלקים קטנים והולכים , מטבעו חומק מהבנה שלמה של השכל האנושי . אכילס פילוסופיה פרמנידס זעירא , מרדכי מלחין ישראלי . שיריו מצטינים ביכלתם לגבש השפעות מוסיקליות מגונות , ממוסיקה חסידית עממית ועד למוסיקה מזרחית עממית . חי בשנים 1905 - 1968 . מרדכי זעירא נולד ברוסיה ועלה לארץ - ישראל בעודו צעיר לימים . בארץ הוא עבר את תחנות החיים הרגילות של חלוץ בתחומי החקלאות , ההתישבות וההגנה . הוא היה חבר קבוץ ובימי מלחמת העולם השניה שרת בבריגדה היהודית - החי"ל . את השכלתו המוסיקלית הוא רכש בירושלים . מארעות חייו ותקופתו באו לידי בטוי ביצירתו . מרדכי זעירא כתב מאות שירים , שרבים מהם נחשבים לנכס צאן ברזל של הזמר העברי . יחודו וחשיבותו הם במקוריות שלו , הבאה לידי בטוי בשלוב שעשה בין סגנונות מוסיקליים שונים בתכלית , המשקפים את הטעם של העדות והחוגים החברתיים השונים בישראל . זעירא כתב מנגינות לשירים על חיי החלוצים , כגון " הבו לבנים"ו " שיר לנמל " , לשירי הלוחמים ביניהם " שועליו של שמשון " , וכן לחנים עדינים ומלאי רגש לשירים אישיים יותר , כמו שירי האהבה " מה אומרות עיניך"ו " שני שושנים " , כמה משירי הילדים שהלחין משמשים דורות אחדים בישראל , ביניהם " כיל פילון " , שיר הערש הידוע " לילה לילה " למלותיו של נתן אלתרמן , והשיר לחג החנכה " אנו נושאים לפידים " . חי"ל פזמונאות עברית זפת חמר נוזלי צמיג ושחר המכיל תערבת פחמימנים , כלומר - תרכובות של פחמן ומימן . הזפת מתקבלת כמוצר לואי בתהליך הזקוק של הפחם בחם גבוה . בתהליך זה הפחם מתפרק לקוקס - חמך דלק מוצק משברז , לגז - שאפשר להשתמש בו למאור , ולזפת . התהליך כלו מתחיל כאשר מחממים את הפחם , עד להתכתו , בתנורים אטומים לאויר בטמפרטורות הנעות בין 900 ל - 1,200 מעלות צלסיוס . לאחר הקרור והזקוק מקבלים חמרי דלק וחמרים אחרים . השארית הנותרת לאחר תהליך הזקוק היא הזפת . בגלל צמיגותה ועמידותה למים שמשה הזפת במשך מאות שנים לסיכת גלגלי עגלות ולאטימת דפנות הספינות שהיו עשויות מעץ . גם בימינו משתמשים בזפת לאטום , בעקר בגגות הבתים ובמסגרות החלונות . אולם חשיבותה העקרית היא החמרים הרבים והחשובים המופקים ממנה בתהליך זקוקה . עם החמרים האלה נמנים אספלט לסלילת כבישים , צבעים , תרופות ( אספירין וסולפה ) , חמרי חטוי וחמרים פלסטיים . מן הזפת שריחה רע מפיקים , למרבית הפלא , גם בשמים מעדנים וחמרי מתיקה סינתטיים כמו הסכרין . מקורות נוספים של זכת הם בתי - הזקוק לנפט ומרבצים טבעיים של חמר , אספלט ) . חמר דומה מתקבל גם משרף של עצים מסימים כמו ארנים . אספלט מימן פחם פחמן צבע תמרוקים תרופות זקוק תהליך להפרדת תערובות נוזליות בעלות טמפרטורות רתיחה שונות . הזקוק נעשה על ידי חמום , אדוי ועבוי . משתמשים בשלושה סוגי זקוק - פשוט , מפריד ( הנקרא גם זקוק למקטעין ) , זקוק יבש . זקוק פשוט וזקוק מפריד הם תהליכים פיסיקליים , ואלו הזקוק היבש הוא תהליך כימי . בתהליך הזקוק מתנדף תחלה הנוזל בעל נקדת הרתיחה הנמוכה . אחר כך מתנדפים בזה אחר זה הנוזלים בעלי נקדות הרתיחה הגבוהות יותר . כשמקררים את האדים הם מתעבים שוב לנוזל , וכך מקבלים את מרכיבי התערבת בצורתם הנקיה . משתמשים בתהליך הזקוק גם כדי לנקות נוזל מחמרי פסלת שונים שאינם מתאדים כשמאדים את הנוזל . זקוק בטבע בכל תהליך זקוק יש שני שלבים - התאדות ועבוי . מים גלויים לאויר מתאדים בתוך זמן קצר . המים ש " יבשו " לא נעלמו , אלא הפכו לגז בלתי נראה - לאדי מים . כשהמים רותחים הם הופכים לאדים במהירות רבה יותר , ולענן האדים הנפלטים אנו קוראים קיטור . הקיטור אינו אדי מים , אלא טפות זעירות של מים שהתעבו מחדש לאחר שהגז התקרר . אם נהפך כלי קר , למשל כוס זכוכית , מעל חדר בקרה בבית זיקוק מודרני לסוכר בלונדון .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|