דרמה

صفحة: 53

כתב מספר מחזות ברוח הפסטורלה , כמו " חלום ליל קיץ"ו " כטוב בעיניכם". הסטירה היתה ידועה כז'נר עוד מימי יון הקדומה , אך מכיון שלא שרדי מחזות סטיריים מאיתה תקופה , אין אנף יודעים מה היה טיבה אז . הסטירה שהתפתחה בתקופת הרנסנס נכללה ביון העתיקה בז'נר הקומדיה . הסטירה , כאז כן היום , מבקרת באמצעות צחוק ולעג בני אדם או ארועים בחברה . לדגמה , תכנית הטלויזיה " זהו זה " היא תכנית סטירית . הסטירה היא ז'נר מצמצם יחסית , שכן בני אדם ממקומות זרים עשויים שלא להבין למה היא מתכונת . המחזאים הגדולים בתקופת הרנסנס ולאחריה המשיכו לכתב בעקר טרגדיות וקומדיות . ויליאם שקספיר , גדול המחזאים בכל הדורות , כתב הן טרגדיות והן קומדיות . בין הטרגדיות הידועות מפרי עטו : " המלט", " רומאו ויוליה", " המלך ליר". בין הקומדיות המפרסמות שלו : " הלילה השנים - עשר", " אלוף הסוררת"ו " קומדיה של טיניות " ( המבסס על מחזה של פלאוטוס ) . אולם רב המחזאים התמחו בסוג דרמה אחד . במאה ה - 17 בלטו בצרפת שני כותבי טרגדיות : פיר קורני , וז'ן רסין . על כמה ממחזותיו של קורני , שעלילתם מסתימת בטיב , נמתחה בקרת חריפה על שאינם טרגדיות מבהקות . לעמתם , כתב בן תקופתם מוליר קומדיות בלבד . אחדים ממחזותיו , כמו " טרטיף", הם סטירות שבהן מצליף מוליר באנשי הדת הצבועים ורודפי הבצע . המלודרמה במאה ה - 18 התפתח סוג דרמה נוסף - ה " מלודרמה". סוג זה נקרא בראשיתו " טרגדיה בורגנית". כמו בטרגדיה , גם במלודרמה קורים דברים רציניים וחמורים , אולם החברה העירונית שמלאה את התאטרונים לא אהבה את הסוף המר של הגבור הטרגי , ולכן הוא שנה לסוף טוב . לאחר זמן חזר הסוף הרע למלודרמה . היום כוללים בסוגה זו כל ספור עצוב , המעורר את הרגשות עד הזדהות ובכי , ולא חשוב מה יהיה סופו . עם הראשונים שכתבו מלודרמות נמנה הסופר הצרפתי אלכסנדר דימה הבן , שמחזהו " הגברת עם הקמליות " שב ומצג לעתים קרובות ואף הסרט . גם במאה השנים האחרונות שולטים שני סוגי הדרמה הגדולים במחזאות העולמית . את יצירותיהם של הנריק איבסן הנורוגי , אנטון צ'כוב הרוסי או יוג'ין אוניל האמריקני נתן לראות כטרגדיות מודרניות . אם בטרגדיה הקלסית השתדל הגבור להאבק ולהתמודד עם בעיותיו הקשות , מתגלה הגבור הטרגי המודרני כחסר אונים , כמי שמהסס ומתלבט ואינו מסגל להתמודד עם בעיותיו הקיומיות . הטרגדיה המודרנית הביאה במחצית השניה של המאה ה - 20 להלדתו של ז'נר נוסף והוא תאטרון האבסורד . עקרו של ז'נר זה בחסר ההגיון של הפעלות המתבצעות על הבמה , ובתחושות הבדידות והאבדן שהדמיות מקרינות . גם הטלויזיה מפתחת דרמה משלה , עם ז'נרים המיחדים לה , כמו למשל , " אופרות סבון " או " סדרות מתח". טרגדיה יון העתיקה - תרבות יון סטירה קומדיה רנסנס תאטרון תאטרון האבסורד תאטרון עברי וישראלי ראו ערכים נפרדים לרב האישים הנזכרים בערך זה . אולם התיאטרון גדוש בקהל צופים נסער בעת ההצגה " ארנני " מאת ויקטור הוגו , המתאר באומץ את יצריו של האדם . שחקן במחזה טרגי מחזיק בידו מסכה בעלת הבעה מתאימה לעלילה .

السابق  |  التالي