صفحة: 46

גזר - הדין , ועקב כך השעה מתפקידו ונשלח לתוניסיה . דעת הקהל הצרפתית לא נרגעה , ועד מהרה הפך הענין למוקד מחלקת חריפה בין חוגי השמאל שתמכו בדריפוס לבין חוגי הימין , שכללו אנשי כנסיה וצבא , אשר האשימו את מגני דריפוס בבגידה בצרפת . במשפט ראוה שערכו השלטונות , זכה מיור אסטרהזי מאשמת זיוף המסמך . " אני מאשים " שמחתם של הלאמנים לא נמשכה זמן רב . ב - 13 בינואר 1898 , פרסם אמיל זולה , סופר צרפתי מפרסם , מכתב גלוי אל נשיא הרפובליקה הצרפתית , תחת הכותרת " אני מאשים". במכתבו זה האשים זולה את מפקדי הצבא ואת שתפיהם לפשע בקשר נגד הרפובליקה . הוא האשים את שופטיו הצבאיים של דריפוס במעשה זיוף מחשב מראש . את פסק - הדין שהוצא על הקצין היהודי הגדיר זולה כ " פשע של בגידה באנושות". הממשלה , שבקשה להטיל אימה על המערערים ולשתק את קולם של אוהדי דריפוס האחרים , הזדרזה ואסרה את הסופר . הוא העמד לדין ונדון לשנת מאסר . זולה ברח מצרפת והפרשה עוררה סערה אנטישמית בצרפת וגלי מחאה בדעת הקהל העולמית . ב - 1898 נבדקו המסמכים מחדש , ובסיועו של קולונל פיקר נחשפה האמת . אסטרהזי הודה כי הוא שכתב את ה " בורדרו". בשנת 1906 הורה נשיא צרפת לבית - הדין העליון לברר מחדש את המשפט . בית - דין זה מצא את דריפוס חף מפשע . הוא החזר לתפקידו בצבא , העלה לדרגת מיור ( רב - סרן ) והענק לו אות לגיון הכבוד . בסיום מלחמת העולם הראשונה הגיע לדרגת סגן אלוף . קולונל פיקר העלה במרוצת הזמן לדרגת גנרל ואחר כך שמש שר המלחמה . הרצל ועלילת דריפוס לעלילת דריפוס היתה השפעה רבה על היהודים , גם בארצות שבהן כבר קבלו זכיות אזרחיות . הם נוכחו לדעת כי גם בצרפת , שחרתה על דגלה את עקרונות החפש , השויון והאחוה , אין היהודים בטוחים מפני שנאה והפליה . תאודור הרצל , אבי הציונות המדינית , שהיה באותה עת בפריס ככתב עתון מפרסם בוינה השפע מאוד מן המתרחש . משפט דריפוס הוה את נקדת המפנה בהשקפותיו של הרצל ודעותיו הליברליות שערערו , פנו את מקומן לאמונה הציונית ולרעיון המדינה היהודית כפתרון היחיד לעם היהודי . אלפרד דריפוס האריך ימים לאחר הפרשה , אך הוא עצמו לא לקח חלק בחיים הצבוריים . אנטישמיות הרצל , בנימין זאב זולה , אמיל דריק , פרנסיס ספן אנגלי ושודד נועז , שנלחם בחרוף נפש בספרדים על השליטה בימים ובמושבות והדף את הארמדה הספרדית שנסתה לפלש לאנגליה . היה הספן השני שהקיף את כדור הארץ . חי בשנים 1540 - 1596 . מנעוריו היה פרנסיס דריק קשור לים ובגיל צעיר נעשה שוליה של רב - חובל . בשנת 1567 הוא פקד על אניה שיצאה במשלחת מסחרית אנגלית להודו המערבית . שירת האניות הקטנה התקפה על ידי הספרדים , שהיו אז השליטים בימים . בקרב הקשה שהתחולל נפגעו ספינות אנגליות רבות ורק אניתו של דריק ועוד ספינה אחת נצלו . מאז רחש דריק טינה רבה לספרדים . מלחמתו הפרטית של דריק בספרדים תאמה את תכניותיה של המלכה אליזבת ה - ו . באותה תקופה התחרו ארצות אירופה זו בזו על השליטה בימים ועל תכניות ההתנחלות בארצות חדשות . לספרד היו מושבות עשירות באמריקה ואניותיה הביאו בשובן למולדת אוצרות , שהגבירו את עשרה ואת עצמתה של המדינה - האם . אליזבת קותה כי יעלה בידה למנע מלחמה עם ספרד , אך היא תבעה מפיליפ ה - 2 , מלך ספרד , כי לא יתעלם מן האינטרסים של אנגליה ציוו משנת 1895 , המתאו את מעמד ההשפלה של הקצין היהודי אלפרד דרייפוס , שהואשם בבגידה בצרפת . דרגותיו הוסרו וחרבו נשברה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار