صفحة: 197

בתורה ובנביאים - וגם בכתובים - בבית - הכנסת - עדה עדה לפי מסרתה . הם משמשים כסימני פסוק של הכתוב , להבדיל או לקשר בין חלקיו השונים . משום כך מבדילים בין שני סוגים של סימנים : משרתים או מחברים ומפסיקים . סימנים משרתים הסימנים המשרתים מקשרים בין שתי תבות או יותר . כמה מן המשרתים מתחברים למפסיק מסים , וכמה יכולים לחבר כל מפסיק שהוא . ואלה הם המשרתים לשמותיהם וצורותם : מנח , מהפך , דרגא , קדמא , תלישא קטנה , מרכא , מרכא כפולה ( נדיר ) , ירח בן - יומו ( נדיר ) . סימנים מפסיקים הסימנים המפסיקים מתחלקים לארבע קבוצות : קיסרים ; מלכים ; משנים ; שלישים . כל קבוצה מתחלקת למפסיק אחרון ולא אחרון . ואלה הם המפסיקים לשמותיהם , צורותיהם ומקומם : שני קיסרים : סלאוק ( האחרון ) הבא בסוף הפסוק ואתנח המחלק את הפסוק לשנים : " בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". תחום שלטונו של הקיסר מתחלק בין המלכים . המלך יכול להיות אחרון - לפני הקיסר - טפחא , או לא אחרון - סגול ( שלשלת ) או זקף קטן ( זקף גדול ) : " ויעש אלוהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ...". חמשה מלכים : סגול , תחליפו שלשלת , זקף קטן , תחליפו זקף גדול ; טפחא . תחום שלטונו של המלך מתחלק בין המשנים . המשנה יכול להיות אחרון לפני המלך - זרקא לפני סגול , פשטא לפני זקף קטן , תביר לפני טפחא , ולא אחרון - רביע : " והארץ היתה תהו ובהו ... וירא אלוהים את - האור כי - טוב ... ויעש אלוהים את - הרקיע". חמשה משנים : רביע ; זרקא ; פשטא ; תחליפו יתיב ; תביר , וארבעה שלישים : פזר ; תלישא שדולה ; גרש ( גרשים ) , תחליפו מנח לגרמיה ( לעצמו ) , קרני פרה או פיר גדול . תחום שלטונו של המשנה מתחלק בין השלישים . השליש יכול להיות אחרון לפני המשנה - גרש ( גרשים ) . ולא אחרון פזר או תלישא גדולה : " יקוו המים מתחת השמים ... , " עץ פרי עושה פרן למינו ...", " ואת כל - נפש החית הרומשת ... ולכל - חית הארץ ולכל - עוף השמים ולכל רומש על - הארץ ... " יש מפסיקים הבאים במקום מפסיקים אחרים בני אותה דרגה במקרים מסימים : השלשלת באה במקום סגול כשהיא שולטת רק על תבתה שלה , כלומר בלי משרת . וכיון שהסגול בא כמלך ראשון בתחום שלטונו של האתנח , יוצא שהשלשלת באה תמיד על המלה הראשונה של הפסוק : " ויתמהמהו"( בראשית יט , טז ) . הזקף הגדול בא במקום זקף קטן כשהוא שולט על תבתו שלו : " ויאמר אלוהים יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה". יתיב בא במקום פשטא כשהוא שולט על תבתו שלו , ועוד תנאי - שהנגינה באה על האות הראשונה : " עשב מזריע זרע". מקום הטעם על התבה מרבית הטעמים נכתבים על ההברה המטעמת . ישנם טעמים אחדים שמקומם קבוע , והם : הסגול ומשנהו זרקא - מקומם על האות האחרונה של התבה ; הפשטא והתלישא הקטנה - מקומם על האות האחרונה ( אם המלה מלעיל נוהגים להכפיל את סימן הנגינה " תהו"- פעם במקום הקבוע ופעם על ההברה המטעמת ) . יתיב , כפי שאמרנו , וגם תלישא גדולה - על האות הראשונה של התבה . יש להבדיל גם בין שני טעמים שצורתם זהה : יתיב - ומהפך , פשטא - קדמא , ומנח לגרמיה - מנח . במקרה של יתיב - מהפך , הראשון , שהוא משנה , מקומו באות הראשונה של התבה , השני , שהוא משרת , מקומו בהברה המטעמת : " תדשא הארץ דשא . . עשב מזריע זרע ... עשב מזריע זרע ... פשטא - קדמא . הראשון משנה והשני משרת : " ויקרא אלוהים לאור יום . בטעמים מנח לגרמיה - מנח , הראשון הוא שליש ואחריו בא פסק , השני משרת בלי פסק . טעמי מקרא אלה נוהגים ב - 21 ספרים . בשלשת ספרי אמ"ת - איוב , משלי , תהלים - נוהגים טעמים אחרים , שונים בדיניהם , בצורותיהם ובשמותיהם , והם מכנים " נעימות ה מקרא . תורה תורה , קריאה בתורה תנ"ך טפוס הרים טפוס הרים , או אלפיניזם , הוא אחד מסוגי הספורט הקשים והמסכנים ביותר . מטפסי ההרים מנסים להעפיל ולכבש שיאי הרים גבוהים וקשים לטפוס בעולם כלו . הקדמונים נשאו את עיניהם אל ההרים בפחד וביראת כבוד . הם יחסו להרים תכונות שמעל לטבעי ואף שכנו בהם את האלים שלהם . כך עשו היונים שקבעו את הר האולימפוס הגבוה כמקום משכנם של אליהם . עד המאה ה - 19 העפילו בני אדם רק על מעט מן הפסגות הגבוהות שבעולם . את היסוד לטפוס על ההרים הניחו מדענים וספורטאים . אחר כך הפכה ההעפלה על ההרים לתחביב ולבדור . לאחר המצאת הצלום הביאו עמם מטפסי ההרים בשובם צלומים של הנופים המפלאים שראו , ודבר זה האיץ את הפיכת הטפוס לספורט . מבצעי ההעפלה החשובים הראשונים בצעו באלפים שבאירופה , ולכן נקרא ספורט זה בלועזית בשם אלפיניזם . באירופה היתה ההעפלה לספורט מארגן עוד במחצית המאה ה - 19 . הטפוס על פסגות האלפים , המכסות שלג טעמי המקרא בקטע מתוך ספר שופטים פרק ד .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار