من:  > אביב חדש 7 > חרדון

صفحة: 101

בחרדוני הארץ . חרדון זה נפוץ במישורי הערבה והנגב הדרומי , ארכו עד 75 סנטימטר ומשקלו עד שלושה קילוגרמים , וחרדון צב הדור , המצטין בצבעיו המרהיבים , ושוכן בהרי אילת . חרדוני - הצב הם צמחוניים . זוחלים לטאות חרדים שם כולל לצבור היהודי הדתי האשכנזי המקים ארח חיים בדלני . לחרדים יש מערכות ארגוניות משלהם , בעקר בתחומי הדת והחנוך . החרדים שומרים בקנאות ובקפידה רבה על כל הדינים והחקים הכלולים בתורה ובהלכה היהודית , ומתנגדים לכל שנוי בהם . לדעתם , מדינת ישראל וחיי העם היהודי צריכים להתנהל על פי חקי ההלכה ולא על פי חקים שקבעו בני אדם בשר - ודם . הם אף פועלים לאכף את דעתם זו על אזרחי ישראל , מתוך אמונה ש " כל בני ישראל ערבים זה לזה". מבחינה דתית ופוליטית נחלקים החרדים לשתי קבוצות : מעוט קטן וקיצוני הנקרא " העדה החרדית", ורב מתון יותר של " אגדת ישראל"( אגו"י ) ותומכיהם . אחת הקבוצות הבולטות בעדה החרדית היא נטורי קרתא ( בארמית - שומרי העיר ) . הקבוצה האחרת המכנסת סביב " אגדת ישראל " נחלקת לשתי קבוצות : חסידים וליטאים ( " המתנגדים") , הנחלקים לסיעות על פי חצרות הרבנים שלהם . החרדים הספרדים מאגדים משנות ה - 80 בתנועת ש"ס . העדה החרדית העדה החרדית בישראל כוללת כעשרת אלפים בני אדם , שאינם מכירים במדינת ישראל ובמוסדותיה . היא מחרימה את כל מערכות הבחירות המתקימות בישראל לכנסת , לראשות הממשלה ולרשיות המקומיות . אנשי העדה אינם מוכנים לשאת תעודות זהות של המדינה , ואינם מכירים ברבנות הראשית ובסמכות בתי - המשפט . העדה החרדית פועלת כישות עצמאית , ויש לה רבנים משלה , בית - דין משלה ( " בית דין צדק של העדה החרדית") , מערכת חנוכית , עתון ועוד . רב נאמניה חיים בירושלים ובבני ברק , וכן בארצות - הברית ובאנגליה . מרביתם אינם משרתים בצה"ל . כחה של העדה ברחוב החרדי גדול ממספר אנשיה , ומדי פעם היא מצליחה להתסיס את הרחוב החרדי כלו , ולעתים גם את הרחוב הדתי . בני העדה החיים בדרך כלל בצניעות רבה , מדברים רק ביידיש , כי עדין לפי תפיסתם לא הגיעה העת לדבר בעברית , שפת הקדש , שבה ידבר לאחר בוא המשיח . הגברים שבעדה החרדית עוסקים בדרך כלל בלמודי קדש והנשים נושאות בעל הפרנסה ונהול משק הבית . העדה החרדית בירושלים ראשיתה בבני " הישוב הישו", שהגיעו לארץ - ישראל לפני העליות הציוניות . לאחר השואה הצטרפו אליהם חסידי הרבי יואל טיטלבוים מסטמר , רבם מהונגריה ומרומניה , וכן אנשי חצרות חסידים אחרים שעלו לארץ . מנהיגיה הבולטים של העדה היו רבי יוסף חיים זוננפלד והרב רבי עמרם בלוי , שהסתכסך פעמים רבות עם המשטרה ואף ישב בכלא . החרדים האשכנזים והציונות החרדים ראו בציונות , מאז הקמתה בסוף המאה ה - 19 , אויב מסכן ליהדות . הם ראו בה נסיון של חלונים , כופרים בעקר , להקים מדינה חלונית הנוגדת את חקי היהדות . עוד במזרח אירופה הם שתפו פעלה אפלו עם יהודים מתבוללים כנגד הציונות . אחת הסבות להקמת " אגדת ישראל"ב - 1912 היתה מלחמתה בתנועה הציונית וברעיונותיה . במשך זמן רב סרבו החרדים לשתף פעלה גם עם המפלגות הדתיות - ציוניות , כמו " המזרחי", משום שהיו חלק מהתנועה הציונית . הסבה להתנגדות עזה זו נעוצה באמונת החרדים שיש לצפות לבואו של המשיח , שיביא את הגאלה ועמה את המדינה היהודית ואת קבוץ יהודי התפוצות בה . מבחינתם של החרדים הקמת מדינת ישראל היא " דחיקת הקץ"ו " הקדמת הגאולה", שהם חטא האסור באסור מחלט . בתקופת המנדט הבריטי ( בשנים 1917 - 1948 ) שללו החרדים את הסמכיות של מוסדות הישוב היהודי בארץ - ישראל . הם החרימו את " כנסת ישראל", ושבו והתלוננו לפני שלטונות המנדט ולפני חבר הלאמים נגד הדכוי הציוני ונגד המהלכים להפיכת ארץ - ישראל למדינה ציונית . מדי פעם הם אף נסו לגיס את עזרתם של המנהיגים הערבים . אולם מציאות החיים בארץ - ישראל ובגולה אלצה את החרדים להתקרב לתנועה הציונית בארץ . השואה חוללה משבר נורא גם בקרב הצבור החרדי . גדולי הרבנים וקהלות שלמות , שדחו את ההפצרות לעלות לארץ - ישראל , השמדו . שליחים מהארץ נסו לשכנע את הנצולים לעלות לארץ , ואלו אנשי " אגדת ישראל " יעצו להם להגר לארצות - הברית . מאבקי כח פוליטיים בשנת 1947 השג הסכם פשרה בין " אגדת ישראל " לבין מנהיגי הציונות בארץ בנושאים כמו שמירת השבת והכשרות , וכן בנושאי חנוך ואישות . קבוצת החרדים נאמני " אגדת ישראל " הכירו במדינת ישראל ובמוסדותיה . עם הקמת המדינה הצטרפו " אגדת ישראל"ו " פועלי אגדת ישראל " למועצת המדינה הזמנית ואחרי כן לממשלות ישראל הראשונות . נציג " אגדת ישראל", הרב יצחק מאיר לוין , היה בין החותמים על " מגלת העצמאות". בכל זאת , במשך תקופות ארכות נקטו עמדות אנטי - ציוניות ולעתים אף קיצוניות . החרדים פרשו מהממשלה ב - 1952 , כשזו אלפי חרדים גודשים את רחובות ירושלים בהפגנה נגד ביצוע חפירות ארכיאולוגיות במקומות שבהם מצויים קברים יהודיים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار