من:  > אביב חדש 7 > חנוך

صفحة: 64

ההקפדה על הלמוד ידעי רב נערי ישראל קריא וכתוב - תופעה נדירה בעולם העתיק - כפי שנתן ללמד מהפסוק " ונער יכתבם"( ישעיהו י יט ) , ומהפעלה החנוכית רחבת ההקף להפצת התורה שעשה המלך יהושפט . המלך שלח את שריו , הלויים והכוהנים " ועמהם ספר תורת ה', ויסבו בכל ערי יהודה וילמדו בעם"( דברי הימים ב יז ט ) . בגלות בבל החל כנראה למוד התורה בבתי - הכנסת . כאשר שבו הגולים לארצם ( במאה ה - 6 לפני הספירה ) החל עזרא הסופר ללמד את העם מתוך ספר התורה " והלויים מבינים את העם לתורה"( נחמיה ח ז ) . חנוך הבנות היה נתון בידי האם אולם היא לקחה חלק גם בחנוך הבנים . בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד נעשה מאמץ רב ללמד תורה לבני כל הגילים ולהפיץ אותה בכל שכבות הצבור . הלכות רבות עוסקות בחנוך הילדים ושאר בני הבית כדי שיהיו רגילים במצוות . חנוך הבנים נעשה בעקר על ידי האב , ובתקופת החשמונאים כבר נוסדו בתי - ספר . שמעון בן שטח ויהושע בן גמלא קבעו חובת למוד בבית - ספר החל בגיל שש - שבע . חכמים קבעו את דרוג ההוראה לפי גילם של התלמידים : " בן חמש למקרא ( תנ"ך ) , בן עשר למשנה , בן חמש - עשרה לתלמוד". עוד בתקופת התלמוד הבחינו , אם כן , בין חנוך יסודי שבו למדו את הקריאה , המקרא ותרגומו , קריאת שמע , ברכת המזון וכל אותם למודים שהכשירו את הילד להשתתף בחיי המשפחה והצבור , לבין חנוך גבוה של בית - המדרש והישיבה . בתפוצות ישראל השונות למדו הילדים הקטנים בבית - הכנסת , וגם אצל מלמדים מיחדים . בית - המדרש היה בית אלפנה גבוה יותר והדרשות בפרשת השבוע שהשמעו בבתי - הכנסת נועדו למבגרים . בימי הבינים , בכל מקום שבו היתה קהלה יהודית דאגו ראשי העדה לתלמוד תורה לצעירים , ורב היהודים בימי הבינים ידעו קרוא וכתוב . החנוך למצוות , לתפלה ולנימוסים נעשה בבית - הכנסת , או ב " חדרים " הסמוכים לבית - הכנסת ( וזה מקור השם " חדר " כשם נרדף לבית - ספר בארצות אשכנז ) , ב " תלמוד תורה " או ב " כתאב". הבנים למדו בחדר מגיל שלוש - ארבע עד שלוש - עשרה ואלו את הבנות הדריכה אמן בהליכות הבית היהודי . המכשרים בתלמידים המשיכו אחר כך בישיבה שבה למדו תלמוד , מדרשים ו " שלחן ערוך"( אסף דינים ) . בספרד המסלמית ובארצות הים התיכון למדו בנוסף לתלמוד גם למודי חל , שכללו קרוא וכתוב בשפת המדינה וכן יסודות החשבון . בארצות האלה היו שלמדו גם למודים חיצוניים כמו פילוסופיה ורפואה . לעמת זאת , במרכז אירופה ובמזרחה היתה התנגדות כמעט מחלטת ללמודים שאינם קדש . בסוף ימי הבינים התפתחו במקומות שונים מוסדות גדולים לתלמוד תורה , שהתקימו בבנינים מיחדים . כמו כן קבלו נערים יהודים , לרב בני עניים , חניך מקצועי תוך כדי עסוק במלאכה כשוליות . המתכנת המסרתית של החנוך היהודי התקימה עד אמצע המאה ה - 18 , עם הופעתה של תנועת ההשכלה שבה החלפה בכמה מארצות אירופה המטרה החנוכית להכשיר " תלמיד חכם " ברכישת השכלה כללית . בטוי לתפיסה זו נתן נפתלי הרץ ויזל שטען , כי " תורת האדם " הכללית קודמת בחשיבותה לתלמוד התורה המסרתי . גם בלמודים היהודיים הדגיש ויזל את התנ"ך והלשון העברית על פני התלמוד . בגרמניה דחקו בתי - הספר שהוקמו על ידי המשכילים היהודים את ה " חדר " והישיבה , ובנגוד לחנוך המסרתי , הקימו המשכילים בתי - ספר גם לבנות . במאה ה - 19 נאלצו גם חוגי החרדים להסתגל למגמות החדשות ולצרוף למודים כלליים לתלמוד התורה המסרתי ולהנהיג את הגרמנית כשפת ההוראה . בסוף המאה ה - 19 וראשית המאה ה - 20 , בהשפעת תנועת התחיה הלאמית , קמו ברוסיה ובגליציה " חדרים מתקנים". היו אלה בתי - ספר מודרניים שנוסדו על ידי " חובבי ציון " ובהם למדו עברית , תנ"ך , תולדות ישראל , ספרות עברית וגאוגרפיה של ארץ - ישראל . כמו כן למדו בהם רוסית ומקצועות כלליים . בתי - ספר אלה היו " מתקנים " גם מבחינת תנאי הדיור , הרהוט והציוד , מערכת שעות קבועה ודאגה לחנוך הבנות . באודסה נוסדה ב - 1865 ישיבה שאחדה תורה עם השכלה עברית לאמית ולמודי חל . כמו כן התפתח חנוך מקצועי יהודי על ידי רשת " אורט". בארצות אסיה ואפריקה המשיכו הילדים היהודים ללמד במוסדות החנוך המסרתיים . אך בסוף המאה ה - 19 ובראשית המאה ה - 20 החל החנוך המודרני לחדר גם אליהם באמצעות רשת בתי - הספר " כל ישראל חברים " ( כי"ח ) . מטרתם היתה להקנות לתלמידים השכלה אירופית כדי לעשותם אזרחים מועילים ולהכשירם להתפרנס בכבוד כבעלי מלאכה , סוחרים או פקידים . שפת ההוראה בהם היתה צרפתית וכן למדו גם את שפת המדינה . החנוך בארץ - ישראל עד המחצית השניה של המאה ה - 19 דמה החנוך היהודי בארץ - ישראל לחנוך המסרתי שהיה מקבל בארצות המזרח התיכון ומזרח אירופה . מוסדות החנוך היו ה " כתאב", ה " חדר", ה " תלמוד תורה " וה " ישיבה". לשון ההוראה היתה בהתאם לעדה שאותה שמש המוסד - לדינו , יידיש או ערבית . בית - הספר " למל " היה הראשון שבו הנהגו שיטות הלמוד החדשות שהתקימו באירופה . הוא נוסד בעיר העתיקה בירושלים ב - 1856 . ב - 1871 הוקם על ידי חברת כי"ח בית - הספר החקלאי " מקוה ישראל". גימנסיה " הרצליה " היתה בית - הספר העל - יסודי הראשון שהוקם בארץ - ישראל למען בני היישוב העברי . שפת ההוראה בו היתה עברית , הבניין המסוגנן הוקם בתל - אביב בשנת 1909 ונהרס לאחר מחלוקת ציבורית חריפה ב - 1959 .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار