من:  > אביב חדש 7 > חנוך

صفحة: 60

להיות " אביר", ביהדות המסרתית - ל " תלמיד חכם", והציונות שאפה לחנך את הדור הצעיר להיות " חלוץ". כיום , בעולם המודרני , החנוך עוזר לרכש את המימניות הנדרשות לחיי היום - יום ולמקצועות השונים , מגדיל את הידע וההבנה לגבי העולם ועוזר להסתגל לשנויים המהירים המתרחשים בו . החנוך בימינו כולל לכן תחומים רבים כמו חנוך כללי , חנוך מקצועי , חנוך מיחד וחנוך מבגרים . החנוך בעולם העתיק בחברות הקדומות הכשירה ההורים וזקני השבט את הצעירים למעמדם ולתפקידיהם כמבגרים . מהם רכשו הילדים את המימניות המעשיות ששרתו אותם בחיי היומ - יום - לצוד , לגדל צאן , להכין כלי עבודה ועוד - ואת כללי ההתנהגות , המוסר והאמונות הדתיות של תרבותם . החנוך נעשה בעקר על ידי הסתכלות , חקוי והשתתפות בפעלות המבגרים . טקסים מיחדים , שבהם נדרשו הילדים להפגין את מה שלמדו , סמלו את המעבר לבגרות וההצטרפות לחברת המבגרים . בעקבות המצאת הכתב , כאשר הכוהנים והפקידים ושאר בעלי תפקידים בכירים נזקקו לידע מקצועי מיחד שנמסר בכתב , נוצרו מוסדות מיחדים לחנוך . אחת התרביות העתיקות , זו של השומרים , קימה עוד לפני 4,000 שנה בית - ספר לילדים שדמה לבית - ספר בימינו . ההכשרה למשרת " סופר " היתה תנאי לקבלת משרות בפקידות , בצבא ובמקדשים . לכן הוקמו בתי - ספר בעקר על ידי המלכים ולמדו בהם נערים מכשרים בני המשפחות המיחסות . בתי - הספר היו מספחים למקדשים והכוהנים היו המורים . נערות לא התקבלו לבתי - הספר , אולם היו מקרים שבהם למדו הנערות קרוא הכתוב בבית . החנוך נמשך מגיל חמש עד שבע - עשרה והיה קפדני וחדגוני . על לוח חרס שנמצא מאותה תקופה יש תאור יום אחד בחייו של תלמיד בעיר העתיקה ניפור שבארם נהרים . לפי תאור זה למדו הילדים קריאה מעל לוחות חרס , כתיבה בכתב היתדות , ציור וחשבון . על אחורים , כתב פגום , שיחה בשעת הלמוד וכדומה , נענש התלמיד בהלקאה במקל שבידי המורה . הילד מניפור הלקה תשע פעמים במהלך אותו יום למודים . גם במצרים העתיקה הוקמו בתי - ספר להכשרת פקידים גבוהים שבהם למדו קרוא וכתוב , חשבון , מדידות ומנהל , וכן דרכי התנהגות נאותות . בני הכוהנים למדו בנוסף לכך גם אסטרונומיה ורפואה שהיו חשובות לפלחן הדתי . בני המלך ובני האצלה זכו לחנוך בארמון פרעה , שם הקנו להם השכלה בכתב , חנוך גופני וצבאי ונימוסי חצר . יסוד החנוך בהדו העתיקה היה למוד שפת הסנסקריט והבודהיזם . מקצועות הלמוד הראשיים היו אמנות , מתמטיקה , פילוסופיה ודת . אולם הלמוד לא היה אחיד ולא היה נחלת הכלל . היתה חלקה ל " קסטות"( כתות ) נפרדות : כוהנים ( ברהמינים ) , לוחמים , סוחרים , עובדי אדמה , ולכל כת היתה מסגרת חנוך נפרדת . ההשתיכות לכת ( קסטה ) קבעה את המעמד בחיים ובחברה , וכן את ההתנהגות , הזכיות והחובות . המשכילים היו הכוהנים , ורק בני הקסטות העליונות חיבו בלמוד כתבים בעלי אפי דתי ( ודות ) . הילדים חנכו תחלה בחיק המשפחה ולאחר מכן - בגיל שמונה עד שתים - עשרה - ~ ברו להתגורר וללמד באשרם , שהוא מקום התבודדות בחיק הטבע . האשרם קים גם היום ובני אדם ממקומות שונים בעולם עוסקים בו בלמוד ובהתבודדות . החנוך בסין העתיקה נעשה על פי התורות של החכמים הגדולים קונפוציוס ולאו טסה . ילדים התחנכו במקדשים ובמקומות צבוריים לתחושת חובה מוסרית , לציות לממנים ולמתן כבוד להורים , למורים ולזקנים . לפני שהתקבלו לעבד כפקידי ממשלה או הסמכו כחכמים , היו חיבים החניכים הסינים לעמד בבחינות , בעקר בכתבי קונפוציוס . בתי - ספר מיוחדים ללימודי דת , הפועלים ביום המנוחה הנוצרי , יום ראשון , קיימים בארצות המערב הנוצריות . חשיבותם רבה במיוחד בארצות - הברית , שבה אוסרת הפרדת הדת מן המדינה לימודי דת בחינוך הרשמי . בתמונה - טיול בית - ספר של יום ראשון , מאת הצייר השווייצי בן המאה ה - 18 אלברט אנקר .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار