חשיבה

صفحة: 114

אך התשובה אינה בהכרח התשובה היחידה הנכונה . למשל , לשאלה למה משמשים מהדקים או גומיות יש תשובות רבות המציעות אפשריות רבות . שלושה גורמים נמדדים בדרך כלל בחשיבה מסתעפת : שטף - היכלת להעלות מספר רב של פתרונות ; גמישות - היכלת ליצר סוגים שונים של פתרונות ; מקוריות - היכלת ליצר פתרונות יחודיים . יש קשר הדוק בין חשיבה מסתעפת לבין יצירתיות . בני אדם שיש להם פגמים במחם נוטים לקבעון בחשיבה , כלומר חסרה להם גמישות מחשבתית המאפשרת להם להשתחרר מתבניות מסימות ולעבר מתבנית אחת לאחרת . בגלל חשיבותה של החשיבה וההשלכות הרבות שיש לה על חיינו , נערכים מחקרים על מהות החשיבה - כלומר , חשיבה על התהליך עצמו . במחקרים שנעשו בשנות ה - 90 נמצא שאין כמעט אפשרות העברה מיכולות חשיבה בתחום מסים לתחומים אחרים . לעמת זאת נתן לאמן בני אדם לחשב . דמיון זכרון יצירתיות למידה נוח חשמונאים משפחת כוהנים ממודיעין , שבניה שחררו את יהודה מעל המלכים היונים - הסלוקים , הקימו ממלכה עצמאית ביהודה והחזיקו בשלטון ובכהנה הגדולה בימי בית שני , בשנים 165 - 37 לפני הספירה . יתכן ששמה של המשפחה קשור במקום הנקרא חשמון או במקום הנקרא חשמונה , הנזכרים בתנ"ך . החשמונאים כנו גם מקבים ומכבים . המקורות למידע על בני משפחת החשמונאים ועל מעשיהם הם , בעקר , ספרי החשמונאים א - ב ( הנקראים גם ספרי המקבים ) וכתביו של יוסף בן מתתיהו . במשך כמאתים שנה , מאז שיבת ציון מגלות בבל , שלטו הפרסים בארץ - ישראל , עד שנכבשה על ידי השליט היוני אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפני הספירה . המלך המקדוני ויורשיו המלכים מבית סלוקוס , ששלטו בארץ - ישראל ובאזור כלו , בקשו להשליט את התרבות ההלנית באזורי שלטונם כדי ליצר אחידות בין העמים השונים שבממלכתם . היו ששמחו על כך ואף סיעו להפצת ההלניזם , שהוה מזוג בין תרביות מקומיות לתרבות היונית . ביהודה היו אלה בעקר בני המעמדות העליונים המקרבים לשלטון היוני . יהודים אלה , שכנו " מתיונים", בקשו לחקות את מנהגי הזרים , והשליטים הזרים ופקידיהם נעזרו בהם לגבית מסים ולחזוק שלטונם . המתיונים , נאמני השלטון ותרבותו , השתלטו גם על הכהנה הגדולה . אולם ההתיונות דבקה רק בחלק קטן של העם - האצילים והעשירים . רב העם , שישב בכפרים ובעירות , הוסיף לחיות את חייו מתוך נאמנות לחקי האבות ולמנהגי הדת היהודית . מקרבם יצאו ה " חסידים", שהתנגדו למתיונים ונהלו מאבק נגדם . המתח בין המתיונים לחסידים , וביניהם לבין השליטים הסלוקים , הגיע לשיאו בימי מלכותו של אנטיוכוס ה - 4 אפיפנס . אנטיוכוס יצא מבירתו אנטיוכיה שבסוריה בראש כח צבאי לכבש את מצרים , ובדרכו חזרה התעכב בירושלים ושדד את אוצרות בית - המקדש . ביזמתו ובצוויו של אנטיוכוס , ובתמיכתם של המתיונים , הוקמו בירושלים מוסדות חנוך ובלוי יוניים . אנטיוכוס ה - 4 אף הרחיק לכת ובשנת 167 לפני הספירה הוציא צו שחיב את כל נתיני ממלכתו לבטל את החקים המיחדים להם . עבודת האלוהים בבית - המקדש נאסרה , היהודים נצטוו להפר בפרהסיה את מצוות דתם - לחלל את השבת ואת חגי ישראל ולא למול את ילדיהם , ומי שלא יצית לפקדת המלך , מות יומת . יתר על כן , קדש הקדשים בבית - המקדש חלל כאשר פסל של זאוס , החשוב באלילי יון , הצב מאחורי המזבח . ההתנגדות לגזרות אלה הוציאה יהודים רבים מירושלים לישובים מרחקים ולמדבריות , ובתוכם היו גם חסידים . מרד החשמונאים באותם ימים ישב בעיר מודיעין שבאזור לוד כוהן קשיש , מתתיהו בן יוחנן מבית חשמונאי . הוא וחמשת בניו - יוחנן , יונתן ( יהונתן ) , שמעון , יהודה ואלעזר - החליטו לצאת למלחמה גלויה בשלטון היוני - הסלוקי . זה היה לאחר שבאחד הימים בא למודיעין נציג סלוקי כדי לפקח על בצוע גזרותיו של המלך אנטיוכוס . אנשיו העמידו מזבח למעלה : בחשיבה המעלה מסדרים מחשבות מוכרות בסדר חדש על פי נקודת הראות החדשה . חשיבה זו משמשת את הרופא המאבחן מחלה חדשה , את המהנדס הבונה גשר חדש , ואת הטייס , בתמונה ) הנמצא בסביבה חדשה . למטה : בחשיבה היוצרת מעלים ידיעות וניסיונות שנקנו בעבר לצורך גילוי או המצאה של משהו חדש . מבחינה פסיכולוגית היא קרובה לפעילות הדמיון , והיא שכיחה בתחום האומנות .

السابق  |  التالي