من:  > אביב חדש 3 > ביל"ו

صفحة: 75

היהודים תושבי הקיסרות . הם צפו שארץ - ישראל תחזר לידיהם . תקותם זו נכזבה . בנימין מטודלה , שסיר ברחבי הקיסרות סמוך לשנת 170 ו , מספר על יהדות חזקה ועשירה בביזנטיון . היהודים נהנו מזכיות רבות והשפיעו השפעה רבה על קונסטנטינופול במימנותם המסחרית ובעשרם . היו ביניהם גם הרבה בעלי מלאכה , ביחוד צורפים ואורגי משי , וגם חקלאים . הקהלה היתה מארגנת היטב . יהודי ביזנטיון לא התפרסמו בידענותם , אולם גם תלמידי חכמים ישבו בקונסטנטינופול , בסלוניקי ובשאר הערים הגדולות . איסטנבול ארץ - ישראל בנימין מטודלה היסטוריה טורקיה יוסטינינוס מסעי הצלב נצרות קונסטנטינוס הגדול רומא העתיקה תאודוסיוס הראשון ביל"ו קבוצה שנוסדה ב - 1882 על ידי סטודנטים יהודים ברוסיה . מטרת הקבוצה היתה לעלות לארץ - ישראל ולעבד את אדמתה . השם ביל"ו הוא ראשי התבות של ססמת הקבוצה " בית יעקב לכו ונלכה " ( כלומר , יהודים , הבה נעלה לארץ - ישראל , לפי הכתוב בישעיהו ב ה ) . ביל"ו נוסדה בעיר חרקוב בשנת 1882 , אחרי פרעות הדמים שבצעו הרוסים ביהודים בדרום המדינה בשנת 1881 . אחר כך העבירה את מרכזה לעיר הנמל אודסה . בתקופה זו התפשט הרעיון הלאמי בקרב היהודים ברוסיה ובארצות אחרות באירופה . ביל"ו היתה הקבוצה הראשונה שהחליטה להגשים את הרעיון הציוני למעשה - בעבודה חקלאית בארץ - ישראל ובהתנחלות על הקרקע במולדתו של העם היהודי . מנהיג הקבוצה ישראל בלקינד וחבריו קבעו לעצמם מטרה שכנתה תחלה דאבי"ו , ראשי תבות של הפסוק " דבר אל בני ישראל ויסעו " ( שמות יד טו ) . כונתם היתה " לעודד ולחזק את העליה וההתישבות בארץ - ישראל על ידי יסוד מושבה חקלאית למופת , הבנויה על יסודות קואופרטיביים ( שתופיים ) וסוציאליים " . הביל " ויים בארץ - ישראל רק שלושה - עשר חברים היו בקבוצה הראשונה של הביל " ויים שעלתה לארץ , וביניהם רק חברה אחת . הם הגיעו ליפו ב - 6 ביולי 1882 ( יט בתמוז תרמ"ב ) . למחרת הלכו ל " מקוה ישראל " , בית - הספר החקלאי הראשון בארץ - ישראל , והתקבלו לעבד בו . הם חיו חיי שתוף , לא כלם השיגו תמיד עבודה , והשכר היה זעום . כעבר זמן - מה נוספו עוד ששה חברים , ובמרוצת הזמן הגיע מספרם של הביל " ויים שעלו לארץ ליותר מחמשים , מתוך יותר מ - 500 חברי הקבוצה ברוסיה . סכסוך בין חברי ביל"ו לבין מנהלי " מקוה ישראל " - חוץ מקרל נטר מיסד בית - הספר - גרם לעזיבתם . תקותם של הביל " ויים להתנחל על האדמה נכזבה . יחיאל מיכל פינס , מעסקני " חובבי ציון " בארץ , שעמד תמיד לצדם ודאג להם , העביר כמה מהם לירושלים כדי שיעבדו בה במלאכה . קבוצה זו של הביל " ויים בעלי המלאכה נקראה " שיבת החרש והמסגר " ( שה"ו ) . היא הקימה בית - מלאכה לנגרות וליצור קשוטים מעץ זית . תוצרתם אמנם נמכרה , אך רוחי המפעל היו קטנים והביל " ויים התפזרו . מקצתם עברו לראשון לציון ועבדו בה כפועלים יומיים וגם בחלקת אדמה שקבלו לעבוד . היבול היה זעום והאכזבה והיאוש גדולים , ואחדים מהביל " ויים חזרו ל " מקוה ישראל " . גם ברוסיה פחת מספרם של הביל " ויים ולבסוף נותרו בה רק כמה עשרות חברים . תנועת " חובבי ציון " בחוץ - לארץ לא ספקה לביל " ויים את האמצעים להקמת מושבה משלהם . רק פינס נשאר נאמן להם . הוא הלוה להם סכום כסף כדי לממן את התישבותם . בכסף הזה רכש פינס שטח אדמה של 3,300 דונם בכפר הערבי קטרה . הוא חלק את השטח ל - 25 חלקות ושלח אדם לחוץ - לארץ כדי שימכר אותן לאגדות הציוניות , בתנאי שכל אגדה תמכר את החלקה שתרכש לאחד הביל " ויים . כך הוקמה מושבת הביל " ויים גדרה , ובחנכה תרמ"ה ( דצמבר 1884 ) עלתה קבוצת ביל " ויים , מבין העובדים ב " מקוה ישראל " ובראשון לציון , על הקרקע . עלית ביל"ו היא הראשונה מבין העליות הציוניות . אחרון הביל " ויים , מנשה מאירוביץ ( 1860 - 1949 ) זכה לראות את הקמת מדינת ישראל . חובבי ציון מקוה ישראל עליות לארץ חבורת הביל " ויים בבית - הספר החקלאי " מקווה ישראל - , מקיפה את המומחה הערבי לגידול ירקות ( מסומן ) ביתם הראשון של הביל " ויים נבנה על הכביש המוביל ליפו . בבית זה התגורר ( ראשוני הביל " ויים , שלושה - עשר - עשר הבחורים והבחורה אתת , שהגיע ( לארץ בקיץ 1882

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار