صفحة: 67

שם בית - מרזח . חיים נחמן נהג להמלט מן האוירה הקשה של בית - המרזח לחיק הטבע . שם הוא רקם לו חלומות בהקיץ . על חלומותיו אלה ועל הקשר העמק לטבע שנוצר בילדותו שר אחר - כך בשיריו . ביאליק היה בן שבע כשמת אביו . מצבם של אמו האלמנה ושלשת יתומיה היה קשה מנשא . כעבר עשרות שנים תאר ביאליק בשיריו את יתמותו הקשה . אמו נאלצה למסר את ילדה לידי סבו , שגר בקצה האחר של העיר ז'יטומיר . סבו , שהיה אדם אדוק מאוד , קפדן ומחמיר , לא הבין לנפשו של הילד הרגיש והחולם . גם המלמדים התיחסו אליו ביד קשה , אף שהודו בכשרונותיו הגדולים תנחומים ופרקן מצא המשורר לעתיד בעולם משלו , יציר דמיונו . עולם זה שאב את כוחו מן הטבע ומן הספרים שקרא בסתר , כי ילד יהודי בן למשפחה אדוקה חיב היה להגות רק בספרי הקדש , ובעקר בתלמוד . פרם ביאליק מועצת העיר תל - אביב , בישיבתה מיום ה - 1 בינואר 1933 , החליטה לקבע מתקציבה פרס שנתי לספרות יפה ולחכמת ישראל , על שם המשורר חיים נחמן ביאליק במלאת לו 60 שנה . וכך נאמר : " הפרס נוצר לשם מתן כבוד והוקרה לאביר השירה העברית בדורנו , אשר מיום עלותו לארץ , בחר את תל * אביב למושב לו , חי ויצר בה , התערה בה כאזרח ואצל מרוחו על חייה התרבותיים של העיר . מטרת הפרס , לעודד את יצירתם של הסופרים והחוקרים העברים החיים בארץ . הפרס יענק שנה שנה בהמלצת ועדות שופטים למחברי היצירות הספרותיות המעלות ביותר , שנכתבו בעברית ונתפרסמו במשך השנתים שקדמו לשנת מתן הפרס . על הפרס מודיעים בטקס פמבי , בעשרה בטבת , יום הלדתו של ביאליק . " " אל הצפור " בשנת 1890 נסע ביאליק לישיבת וולוז'ין המפרסמת שברוסיה הלבנה . הוא למד שם תלמוד , אך השפע מן הרוחות החדשות שהחלו לנשב אז בעולם היהודי : הציונות ותנועת " חובבי ציון " כבשו לבבות , ובחורי הישיבה למדו בסתר רוסית ביאליק העריץ את אחד העם , שהקסים אותו במאמריו באותם ימים הוא כתב את שיריו הראשונים הוא עבר לאודסה שבאוקראינה , שהיתה אז מרכז הספרות העברית . באודסה הופיע שירו הראשון בדפוס , " אל הצפור " , והתקבל בהתלהבות על ידי הקוראים . ביאליק התקרב שם אל המשכילים והרחיב את השכלתו . אך הוא לא מצא שם פרנסה ונאלץ לשוב לז'יטומיר . בז'יטומיר נשא ביאליק אשה , ובהשפעת חותנו עסק במסחר ביערות ובעצים . אולם השירה העסיקה אותו יותר מן המסחר . באותה תקופה הוא כתב כמה משיריו המפרסמים ביותר השירים פרסמו את שמו , אך במסחר נכשל . הוא עבר לעיר סוסנוביץ שבפולין כדי לעבד בה כמורה . את סוסנוביץ שנא , ואלו אל אודסה ומשכיליה נמשך לכן ב - 1900 הוא חזר אליה באודסה יסד ביאליק עם חבריו את הוצאת הספרים " מוריה " והתמסר לעבודה ספרותית . " בעיר ההרגה"ו " על השחיטה " הפרעות בקישינב , בשנת 1903 , השפיעו קשה על ביאליק . הוא כתב את שירו " על השחיטה " , ולאחר שבקר בקישינב וראה בעיניו את מעשי הזועה , כתב את " בעיר ההרגה " , שבו שפך את זעמו על הפורעים ועל קרבנותיהם שלא הגנו על עצמם . זמן - מה ישב ביאליק בורשה וערך את מדור הספרות היפה בירחון " השלח " . בשובו לאודסה היה עד ראיה לדלקה גדולה שהציתו מורדים רוסים . הימים ימי מהפכת 1905 ברוסיה . ליד חופה של אודסה שטה אנית המורדים " פוטיומקין " , שהפגיזה מפעם לפעם את החוף . בהשפעתה של תבערה זו כתב ביאליק את " מגלת האש " , אחת מיצירותיו הקשות ביותר , שפרושים שונים נתנו לה . יסודה של היצירה באגדות מימי חרבן הבית אך ענינה בעיות העם היהודי בגלותו . אחרי מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הרוסית הצליחו ביאליק וסופרים עברים אחרים לצאת מברית - המועצות , שלא היתה בה תקוה לתרבות העברית . הוא ישב כשלוש שנים בגרמניה , וב - 1924 עלה לארץ - ישראל , שכבר בקר בה ביאליק ביקר בארץ - ישראל לראשונה ב - 1909 . בכל מקום שאליו הגיע יצא , האנשים לקבל את פניו ולהריע לו , , ערכו טקסים חגיגיים לכבודו . ביתו המרווח והנאה של ביאליק , הנמצא בתל - אביב ברחוב הנושא את שמו , הפך לאחר מותו למוזיאון ובית תרבות בבית מוצגים חדר עבודתו של המשורר , חפצים משלו , תצלומים , מכתבים וכתבי - יד . כן מצויה בו ספרייה עשירה

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار