من:  > אביב חדש 3 > בורות

صفحة: 52

בורות אי ידיעת הקריאה והכתיבה באף אחת מהשפות . בורות מכנה גם אנאלפביתיות ומשמעות המלה ביונית היא - אי ידיעת אלף - בית . בור הוא כל מי שאינו יודע לקרא ולכתב בשום לשון שהיא . יש ארצות כמו צרפת ומדינות סקנדינויה שבהן אין כמעט בורים לעמת זאת בארצות שונות באסיה , באפריקה ובאמריקה הדרומית יש שעור גבוה של בורות . על - פי הנתונים של אונסק"ו - ארגון החנוך , המדע והתרבות של האו"ם - לשנת 1994 , בהודו למשל , 48,0 מהתושבים הם בורים , במצרים - 52 עם% זאת , הבורות נמצאת בירידה ברב ארצות העולם , בגלל הנהגת חנוך חובה לילדים , ההתקדמות בחנוך ובשיטות ההוראה וכן הקנית קרוא וכתוב גם למבגרים . בימינו הבורות קימת בדרך כלל בקרב המבגרים והזקנים שלא זכו ללמוד ולהשכלה . בישראל , בעקבות גלי העליה ההמונית , היו בשנות ה - 50 1500 בורים . שעור זה יורד בהתמדה וכיום רק 300 מן האכלוסיה היהודית הם בורים . ישראל הנהיגה מסגרות למוד למבגרים , שבהם למדו קרוא וכתוב והקנו השכלת יסוד . לשם כך גיסו גם חילות צה"ל שפעלו בקרב האזרחים בתכנית שנקראה " בעור הבערות " . כיום מלמדות המורות החילות בעקר חילים חסרי השכלת יסוד המלחמה בבורות חשובה ביותר קשה לנו לתאר לעצמנו את חיינו כיום ללא קריאה וכתיבה המדע , התקשרת , התרבות , התעשיה , המסחר , הבטחון - בכלם חיוני לדעת לקרא ולכתב . או"ם אורינות חנוך בורחס , חורתה לואיס סופר ומשורר ארגנטיני . כתיבתו מצטינת במזוג מיחד במינו של חמר תעודי ורעיוני עם דמיון ואוירת חידה ומסתורין . חי בשנים 1899 - 1986 . חורחה לואיס בורחס נולד בבואנוס אירס . בביתו דברו לשונות אחדות , והוא נשלח להתחנך בז'נבה - כך היה בן בית בתרביות שונות . הוא השפע מהתרבות האירופית בכלל ומהספרות והפילוסופיה האנגלית בפרט . בורחס שב לארגנטינה ב - ו 921 עמד בראש תנועה ספרותית שנסתה לבטא את עולם התודעה והחלום של האדם . יצירותיו בתקופה ההיא , ביניהן קבצי שירה - " להט של בואנוס אירס " ( 1923 ) , " ירח מנגד " ( 1925 ) , " מחברתו של מן מרטין " ( 1929 ) , והמסות " חקירות " ( 1925 ) , ו " לשון הארגנטינאים " ( 1928 ) - נכתבו ברוח הרומנטיקה ונטיתו למסתורין ולמשחקי חידות . את עקר פרסומו בעולם רכש בורחס בזכות ספוריו הקצרים , ולעתים הקצרצרים , שהמכר בהם הוא " גן השבילים המתפצלים " . אלה הם ספורים מרכבים , המבססים לרב על הדמיון ולפעמים מטרידים מאוד באמת העמקה שבהם על טבעו של האדם . ביצירות אלה משתקפים מראות מלאי מצוקה וסבל בנושאים מגונים הלקוחים ממסרת ארצו וממסורות זרות אפשר לגלות ביצירותיו נושאים ורעיונות מהתרבות הסקנדינוית , ההודית , ומתרבות המיה . נושא חוזר בכתיבתו הוא המבוך , המיצג את הקשי של האדם להבחין בין אמת לשקר , בין דמיון למציאות . במסה " אספקטים של ספרות הגאוצ'ו " ( 1959 ) עמד על ערכה של הספרות הלאמית והלל אותה ב - 1960 ראה אור קבץ של טקסטים קצרים , " היוצר " , וב - 1970 הופיע קבץ הספורים " הדוח של ד"ר ברודי " ספריו המאחרים " ספר הישיות הדמיוניות " ( 1985 ) , שתרגם אף לעברית ו " הקושרים " ( 1985 ) . לעברית תרגמו גם הספרים " גן השבילים המתפצלים " , " ספר החול " , " דברי ימי תועבת העולם " ועוד . חורחה לואיס בורחס הוא חתן פרס ירושלים . ספור קצר ונובלה רונזנטיזם בורלא , יהודה סופר עברי . מן הראשונים שתארו את חיי הישוב היהודי בארץ - ישראל , והראשון שתאר את חיי היהודים הספרדים ובני עדות המזרח . סגנון כתיבתו נאמן למציאות ומשלב בנעימה רומנטית ודמיונית . חי בשנים 1886 - 1969 . יהודה בורלא נולד בירושלים העתיקה במשפחת רבנים שעלתה לארץ מספרד עוד במאה ה - 18 . הוא למד ב " חדר " ובישיבה ואחר כך בבית - המדרש למורים בירושלים . שנים רבות היה יהודה בורלא מורה בערים אחדות בארץ ובדמשק . לאחר קום המדינה הוא שמש כמנהל מחלקת ההסברה במשרד המעוטים . כן כהן כנשיא אגדת הסופרים העברים האדם וגורלו העלילה בספוריו של יהודה בורלא רבת ארועים ומרתקת . הנושא המרכזי בהם הוא יצריו של האדם ותעלולי הגורל בו . בורלא כתב רבות על הסבל והריקנות שחשים גברים ונשים בחיי הנשואים . נושא זה הופיע כבר בספורו הראשון לונה " ( 1918 ) בספרו " אשתו השנואה " הוא מגולל את פרשת חייו הנפתלת של דאוד חדאד , בן למשפחה שמוצאה במרוקו , שנשא אשה בנגוד לרצונו . הספור מתאר שלושים שנה בחייו של דאוד , שבמהלכן התיסר והתלבט בלי הרף כי רצה לגרש את אשתו השנואה , שבזכות כספה הפך ממוכר עופות וביצים לאיש אמיד ומכבד . נושא זה חוזר גם לסופר יהודה בורלא שמורה זכות הבכורה בתיאור הדמויות והרי החיים של יאדים ספרדים זבני עדות המזרח יצירותיו הדרמטיות ומסובכות העלילה זיכו אותו פעמיים בפרס ביאליק

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار