בשול

صفحة: 218

שהמדורה דעכה , הוציא האיש את הבשר וטעם אותו . הוא כנראה היה טעים מאוד , כי מאז החלו בני האדם לבשל רבים ממזונותיהם . הקדמונים היו מדליקים אש גלויה ומחכים עד שתדעך ותצר גחלים . כאשר הגחלים היו חמות ורוחשות הניחו ביניהן נתחי בשר מקפים בשכבת עלים ומעליה - שכבת בץ . לאחר שהבשר התבשל , הורידו מעליו את עטיפות הבץ והעלים האפויים בשיטה אחרת היו חופרים בור באדמה ומכסים אותו באבנים . אחר כך הדליקו בבור אש שבערה עד שהאבנים התלבנו . לבסוף גרפו את האפר והכניסו את המזון , כסו אותו והאבנים המלבנות בשלו אותו . בימינו עדין מבשלים לפעמים על אש גלויה , צולים בשר דגים וירקות בעקר בשטח פתוח בעת פיקניק או קומזיץ . אולם רב הבשול נעשה כיום על כירים מוגנות היטב המפעלות על ידי גז או חשמל , וכן בתנורים חשמליים . בשנות ה - 90 נפוצו בעולם ובישראל תנורי מיקרוגל , המבססים על שמוש בגלי מיקרו . במכשירי המיקרוגל נוצרים גלים אלקטרומגנטיים הדומים מאוד לגלי רדיו קצרים . לגלים אלה יש תכונה מיחדת במינה : הם חודרים לתוך המזון וגורמים לתנודות של מולקולות המים שבתוכו . התנודות האלה מחממות את כל החמר שסביב המים . בתנור רגיל צריך לחמם תחלה את האויר שבתנור ואת הכלי שמכיל את המזון , ואלו בתנור מיקרוגל החם משגר באמצעות הגלים הישר לתוך המזון . משתמשים בתנורי מיקרוגל , בדרך כלל , לחמום מהיר של מזון שכבר בשל לפני כן , אך נתן גם לבשל ולאפות בו . לצד מכשירי הבשול התפתחו גם כלי הבשול למיניהם : סירים , קדרות , מחבתות ותבניות אפיה בעלי איכות טובה ונוחים לשמוש . בימינו נתן לבשל על אש גלויה ובתוך תנור בכלים העשויים מחמרים שונים , שאינם פולטים חמרים רעליים המזיקים לבריאות , כגון : קרמיקה , זכוכית מיחדת חסינת אש , ומתכות משפרות שאינן מחלידות והמיטיבות לפזר באפן שוה את חם האש או התנור על פני תחתית הסיר . תזון למיקרוגל תזונה בשמיים משפחת צמחים טרופיים . עצים , שיחים או עשבים רכים ולרב בשרניים . המשפחה כוללת 2 סוגים וכ - 600 מינים , הנפוצים באזורים שונים של כדור הארץ , שבענפיהם ובקלפתם מצויים שרף ושמן ריחני . מינים אחדים מספקים שרף ריחני , שבימי קדם שמש לתמרוקים , לקטרת וגם ברפואה . הפרחים של מיני הבשמיים בלתי נכונים - עלה כותרת אחד מתמשך למעין דרבן - והם לרב קטנים וחד - מיניים . העלים פשוטים והפרי - הלקט או ענבה . רבים מהם מניבים פרות הטובים למאכל . העצה ( הגזע - החלק המעצה ) של אחדים ממיני הבשמיים משמשת לנגרות ולבנין . אחד הבולטים מבין צמחים אלה הוא המר הטוב , עץ קוצני קטן הגדל בדרום ערב , באתיופיה ובאריתראה . השרף של צמח זה מפרש מעצמו ומתגבש עם התיבשותו לגושים ריחניים . את שרף המר נהגו להביא לארץ בתקופת המקרא כדי להכין ממנו תמרוקים - " שמן המר " - ויישמן המשחה " . עם משפחה זו נמנה גם הסוג לבונה , שאחד ממיניו הוא עץ נמוך הגדל בר בערב תבשיל עוף בנוסח אורנג'. בתחילה בישלו בני האדם מאכלים פשוטים ביותר , אך במרוצת הזמן התעדן טעמם ועמו הבישול , שהגיע לדרגת אמנות ממש בישול עוף ברוטב מרינדה על גחלים . צורת בישול זו היתה מקובלת עוד בימי קדם . בימינו מבשלים על גחלים , בעיקר בעת פיקניק או קומזיץ .

السابق  |  التالي