בקע סורי - אפריקני

صفحة: 154

סוף . כאן הוא מתפצל לשתי זרועות , הזרוע המזרחית של הבקע חוצה את מזרח אתיופיה ונמשכת דרך קניה עד טנזניה ויש בה כמה ימות . גם בזרוע המערבית של השבר מצויות כמה ימות , ובין שתי הזרועות - ימת ויקטוריה , הגדולה שבימות אפריקה . עמק הירדן הוא החלק הנמוך ביותר בבקע , והמקום הנמוך ביותר בו הוא ים המלח , כ - 390 מטרים מתחת לפני הים , שהוא המקום הנמוך ביותר בעולם . הנקדה הגבוהה ביותר של הבקע היא ימת ניושה בקניה , השוכנת כ - 1,900 מטרים מעל פני הים . שרשרות ההרים שמשני צדי השבר הם הרי הלבנון ומול הלבנון , החרמון , הרי מואב ואדום שבעבר הירדן וכן ההר קילימנג'רו שבין קניה לטנזניה . אפריקה ארץ - ישראל - פני הארץ אתיופיה ויקטוריה , ימה ים המלח ירדן , נהר ירדן , בקעה כנרת ליטני מלוי סוריה ערבה צפת שכם בקר הנקר הוא מבעלי - החיים החשובים ביותר שבית האדם . הוא אוכל את בשר הבקר , שותה את חלב הפרה ויוצר ממנו מוצרים כמו גבינה , חמאה , לבן ושמנת , מנצל את כחו לעבודה ומעבד את עורו לצרכים שונים . כל בני הבקר הם בעלי - חיים גדולים ומסרבלים , מפריסי פרסה , מעלי גרה ונבובי קרנים . הם נמנים עם משפחה אחת , והמין בקר כולל תת - מינים שונים . החשובים שבהם הם הביזון , היק , התאו , בקר הג'ונגל והגזעים השונים של בקר הבית . מוצאו של בקר הבית מבקר בר שרעה ביערות ובערבות של אירופה ואסיה . משערים כי מוצאם של גזעי הבקר של אירופה בשור הבר האירופי שנכחד במאה ה - 17 , ומוצאם של הגזעים האסיניים בשור הבר ההודי . הבקר נזכר בתנ"ך פעמים רבות ובהקשרים שונים . בתקופת האבות החזק הבקר יחד עם הצאן , הגמלים והחמורים , והיה גורם כלכלי חשוב ביותר . הוא שמש לעבודה , למאכל ולהקרבת קרבנות . הבקר היה סמל ועדות לעשרו של בעליו ושמש כמטבע עובר לסוחר . מבנה גוף , מזון ומערכת עכול הבקר הוא בעל - חיים גדול ומגשם . ראשו כבד , שפתו העליונה קרחת , ומתחת לצואר ולחזה יש לו קמט עור . זנבם של בני הבקר ארך ורגליהם מוצקות . רק שתי אצבעות הרגל מפתחות . בפי הבקר 32 שנים , והן מתאימות ללעיסת צמחים . בלסת העליונה שלו אין חותכות , אולם יש בפיו שש טוחנות גדולות בכל צד של כל לסת . לקבת הבקר מבנה מיחד המאפשר לה לנצל היטב את העשב הנלעס , המכיל הרבה תאית וקשה לעכול . הקבה עשויה ארבעה מדורים : כרס , בית הכוסות , קבת העלעלים וקבת המיצים . בשתי הקבות הראשונות נעשה העבוד הראשוני של המזון , הכולל את פרוק התאית . בשלב הבא עולה המזון המעבד חזרה אל הפה , מתערבב עם מיצי העכול המפרשים בפה , נלעס היטב ונבלע חזרה בקבת העלעלים , ולאחריה בקבת המיצים לעבוד סופי של המזון . רק בסוף התהליך הארך הזה , הנקרא העלאת גרה , המזון מעבר למעים הארכים מאוד של הבקר . הזכר והנקבה בבקר קרני הזכר כבדות בדרך כלל מקרני הנקבה . גדלן וצורתן של הקרנים שונים בגזעים השונים . הפר גדול וכבד מן הפרה בכל הגזעים של בקר הבית . חלק גופו הקדמי מפתח יותר מן החלק האחורי . ערפו חזק וצוארו עבה יותר מזה של הפרה . קמט עור גדול וכבד יורד מערפו וחזהו . פר מרגז ומשתולל מסכן לבהמות ולאדם . הוא מפעיל את נשקו - הקרנים - בעזרת הכח האדיר של שרירי ערפו . הפרה בכל גזעי הבקר קטנה מן הפר בקומה ובמשקל , ואיבריה עדינים יותר . חלקי גופה האחוריים רחבים מן הקדמיים . ראשה קטן וקל יותר . קמט העור שמתחת לצוארה - הפימה - מפתח פחות מזה של הפר . הפרה מסגלת להמליט עד גיל 12 - 15 . אולם ידועים גם מקרים שפרות בנות 18 - 20 שנה המליטו . הריונה של הפרה נמשך כ - 7.5 חדש יום , ובסופו היא ממליטה בדרך כלל הרפת של קיבוץ יקום . האדם מפיק תועלת רבה מן הבקר וגידולם נחשב לענף חשוב בחקלאות פרות רועות באחו חשיבותו העיקרית של הבקר לאדם היא ביכולתו לאכול ולעכל כמויות גדולות של מזון צמחי ולהפוך אותו לחלב ולבשר הראויים לאכילת אדם

السابق  |  التالي