בלט

صفحة: 117

לא פעם מחלקת ומחאות , משום שנחשבו לנועזות מדי הרקדן הראשי של דיגילב ואחד היוצרים החשובים שלו היה וסלב ניז'ינסקי , שנחשב לגדול רקדני הבלט במאה ה - 20 עד שהופיע על הבימה רוסי אחר - רודולף נוריב להקת " הבלטים הרוסיים " המשיכה להופיע בעולם כלו עד שנת 1929 , שבה נפטר מיסדה ומנהלה דיגילב , והשפיעה בסגנונה החדשני על התפתחות אמנות הבלט העכשוי . אחד הכוראוגרפים הצעירים שלה , ג'ורג'בלנשין , הגיע בשנות ה - 30 לאמריקה , ויסד למעשה את הבלט האמריקני . בעיני רבים בלנשין הוא גדול היוצרים של הבלט במאה ה - 20 . סגנונו מפשט , כלומר אין בבלטים שלו עלילה או התרחשיות דרמתיות , וכל תשומת - לבו נתונה לתנועה עצמה . סגנון זה מכנה נאו - קלסי . בשנות ה - 20 וה - 30 נוסדו גם להקות הבלט החשובות של בריטניה על ידי הרקדנית היהודיה , ילידת ורשף , מרי רמבר ונינט דה - ולואה האירית , שלהקתה הפכה בשנת 1956 ל " בלט המלכותי הבריטי " . אמנות הבלט המשיכה להתפתח במאה ה - 20 , והשפעה מן המחול המודרני . מעצבי הבלט המודרני מרדו בחקיו הנקשים של הבלט הקלסי , וחתרו לבלט פשוט ולא ראותני . הם יצרו תנועות חפשיות יותר , יום - יומיות , ללא הטכניקה וההבעה הדרמתית . יוצרי הבלט המודרני החשובים הם מוריס בז'ר הצרפתי , אנטוני טיודור הבריטי , ג'ון קרנקו , קלילות , יופי ועידון , לצד מיומנות גופנית גבוהה , הופכים את הבלט לריקוד מרתק ומענג . חמש עמידות המוצא בבלט משמשות בסיס לכל תרגיל המבוצע במהלך הלימוד הממושך והמפרך של הריקוד הקלסי

السابق  |  التالي