|
صفحة: 94
הבית השני נמשכה ארבע שנים . ועבודת הקדש במקדש חדשה לאחר הפסקה של כ - 70 שנה . כלי המקדש החזרו מבבל , אך ארון הברית לא נמצא . לפי האגדה " נגנז " . בשנת 169 לפני הספירה בזז המלך הסלוקי אנטיוכוס ה - 4 אפיפנס את כלי בית - המקדש וכעבר שנתים הקים בו פסל של האל זאוס . העבודה בבית - המקדש פסקה לשלוש שנים והתחדשה רק לאחר שיהודה בן מתתיהו החשמונאי כבש את הר הבית ושחרר את בית - המקדש . חג החנכה נקבע לזכר חנכת המזבח . מקדש הורדוס הורדוס המלך הקים למעשה את בית - המקדש מחדש ועשה אותו לאחד הבנינים היפים ביותר בעולם העתיק . הוא ישר את הר הבית והרחיב את תחומיו , כך שמאות אלפי חוגגים יכלו להתכנס בו . את כל ההר הקיף בחומה . הכתל המערבי הוא שריד של אותה חומה . בין החומה לבית - המקדש השתרעה רחבה מקפת סטוים . חלקי המקדש היו : עזרת נשים , עזרת ישראל ועזרת כוהנים . בעזרת הכוהנים היה , כמו בבית הראשון , דביר , הוא קדש הקדשים , שרק הכוהן הגדול נכנס בו ביום הכפורים . העבודה בבית - המקדש היתה דומה לזו שבבית ראשון . הורדוס בנה את הבית מאבני שיש לבן מערב בשחר . האבנים היו מסתתות ונראו כגלי ים נעים . ארכו של המקדש היה 55 1 מטר ורחבו 50 מטר . על הבית הזה אמרו החכמים : " מי שלא ראה בית - המקדש בבנינו , לא ראה בית יפה מעולם " . הורדוס התחיל לבנות את בית - המקדש בשנה השמונה - עשרה למלכותו ( 20 - 19 לפני הספירה ) . עבודת הבניה נמשכה עשרות שנים , גם לאחר מות הורדוס , ולמעשה השלם הבית רק כמה שנים לפני מלחמת החרבן בשנים 67 - 70 לספירה . חרבן הבית השני חשיבותו הסמלית של בית - המקדש בחיי העם הלכה וגדלה ככל שנחלשה מלכות החשמונאים . ולאחר שהתנהלו מלחמות על כסא המלוכה , פרצו מלחמות אחים , והרומאים החלו מתערבים בחיי המדינה . בבית - המקדש ראה העם את סמל עצמאותו הרוחנית והמדינית . על כן היו היהודים מוכנים להלחם עליו בחרוף נפש . ואכן , המרד ברומאים פרץ לאחר שהם העמידו סמלים שלהם בבית - המקדש , שנאסר על נכרים להכנס לתוכו . כאשר פרצו חיליו של טיטוס לתוך ירושלים הנצורה בקיץ שנת 70 , הוא החליט שלא לפגע בבית - המקדש . יתכן שנעתר לבקשתו של אגריפס ה - 2 , ויתכן שלא רצה להרס בנין כה מפאר , שמעטים היו כמוהו בתקופה ההיא . אך בשיא הקרבות הקשים שהתנהלו סביב בית - המקדש , שהיה מבצר היטב , השליכו חילי טיטוס לפידים בוערים לתוך הבית והוא עלה באש . רבים מן המגנים והכוהנים השליכו עצמם לתוך הלהבות מתוך יאוש . כלי המקדש שנצלו העברו במסע נצחון לרומא . ב " שער טיטוס " העומד עד היום במרכז העיר רומא , נראית תהלוכת השבויים היהודים הנושאים כלים אלה . ט באב , היום הסמוך לימי חרבן בית ראשון ושני , היה ליום אבל לאמי . מקום המקדש מאז חרבן הבית השני במקום שבו עמד בית - המקדש הקימו הרומאים מקדש משלהם . במאה ה - 7 הקימו המסלמים באותו מקום את " כפת הסלע " , ובראשית המאה ה - 8 הוקם על הר הבית מסגד " אלאקצא " שהוא מן החשובים בעולם המסלמי . הר הבית , האתר המקדש ביותר לעם ישראל , חזר לרבונות ישראלית בשנת 1,897,1967 שנים לאחר חרבן בית שני . מהבית השני עצמו לא נשאר שריד . אך נותרו עד היום שחזור בית - המקדש הראשון שבנה שלמה המלך . בית - המקדש נבנה מאבני גזית ועצי ארזים שהובאו מצור . הבית נמצא בחצר גדולה וכלל את הדביר בעל המבנה הריבועי ואת ההיכל שבפתחו שני עמודים - יכין ובועז . יציע גדול , ובו עשרות חדרים ולשכות , הקיף את הבניין סביב .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|