בית

صفحة: 88

בעמוד ממול : קרני האור המסתננים דרך פתחה העגול של אחת ממערות בית גוברין , בעלות צורת הפעמון , משרות על המבקר בה אווירת מסתורין והוד קדומים . של עץ ויריעות ניר . המחצות נעות בתוך חריצים שבתקרה וברצפה ואפשר לסדר אותן בצורות שונות . בכל זאת אין בתיהם של היפנים חלשים או רעועים , כי יש להם שלד כבד ומוצק . השלד עשוי כמעט תמיד עץ , המצוי בשפע במדינה זו . היפנים אינם צובעים את העץ . הקירות החיצוניים של הבית עשויים עץ , צפחה , רעפים , או טיח , והקירות האחוריים הם מסכי ניר . יציע עובר בצד הבית או בחלקו האחורי . רעפים או קש מכסים את הגג המלכסן מעט . החלונות מכסים בניר , והם והדלתות נפתחים בהזזה לצדדים . אין קומות מרתף בבתים היפניים . בבתים רבים בערים יש שתי קומות . אולם אין בהם מדרגות . אל הקומה השניה עולים בסלם . העשירים והעניים בונים בסגנון אחד , אולם קימים הבדלים נכרים בגדל הבתים , הכל לפי מעמדו של בעל הבית ועשרו . כמעט לכל בית יש גן פרטי , מלבד החלקים הצפופים והעניים של העיר . בדרך כלל הבתים קטנים והרהוט מועט , אך עשוי בטעם אפלו אצל העניים ביותר . הרצפות מכסות בדרך כלל מחצלות קש קלועות . אין מטות בבתיהם של היפנים ; הם פורשים שמיכות ומזרנים על המחצלות וישנים עליהן . בכל הבתים , פרט לעניים ביותר , יש חדרי רחצה . בתיהם של היפנים בנויים חמר קל משום רעידות האדמה התכופות במדינה זו . במשך הדורות למדו היפנים לבנות את בתיהם עץ וקרטון , שאינם נזוקים כל כך , במקום לבנים ואבן , הנהרסות כליל . הבית בהודו שיטות הבניה של ההודים עתיקות מאוד . לפי העקרונות של משטר הכתות חיבת כל כת לבנות בעצמה את בתיה . רב ההודים הם אכרים וחיים בכפרים קטנים ודלים . הבתים פשוטים בתכלית . בית טיפוסי הוא קבוצה של צריפים מארכים העומדים זה בצד זה מסביב לחצר . ארך הצריף כששה מטרים ורחבו כארבעה וחצי , והוא בן קומה אחת בלבד . בצריף הקדמי ישנה דלת המוליכה אל הרחוב . לפעמים עוברת מרפסת לארך חזיתו . צריף זה משמש חדר מגורים וחדר אורחים . הנשים והילדים גרים בצריף אחר , דומה לזה . בצריף שבצד אחד נמצא הבקר , וצריף אחר משמש כמטבח . עירוניים שאמצעיהם הכספיים מרבים מהרגיל גרים בבתי לבנים , שגגותיהם מכסים רעפים . בתים במאה ה - 20 במקומות רבים בעולם ממשיכים לבנות בתים על פי המסרת המקבלת בהם . אולם בארצות המערב ובעולם כלו התפתחו שיטות בניה חדשות . עקב הגדול באכלוסיה והצפיפות בערים הגדולות התפתחה בניה של בניני מגורים רבי קומות . על שטח אדמה קטן יחסית גרות משפחות רבות , כל אחת בדירתה . בערים גדולות בעולם נבנו גורדי שחקים , שהם בנינים בעלי מספר קומות רב במיחד . לרב מאכלסים גורדי השחקים משרדים , ולאו דוקא דירות למגורים . גורדי שחקים מפרסמים הם " מגדלי התאומים " שבניו - יורק , המכילים את משרדי המרכז העולמי למסחר . גבהם 411 מטר , ובכל אחד מהם 110 קומות ! אדריכלות באוהאוס בטון בניה ברזל ופלדה בית אל עיר כנענית וישראלית , שהפכה בימי האבות לאתר מקדש לבני ישראל . שמה הקודם היה לוז . אברהם בנה מזבח לה'בבית אל , ויעקב חלם בה את חלומו המפרסם על סלם שראשו בשמים ומלאכים עולים ויורדים בו . כאשר התעורר יעקב משנתו הבין כי " אכן יש ה'במקום הזה " ( בראשית כח טז ) , ולכן קרא למקום " בית אל " והבטיח להקים בו בית לאלוהים . אחר כך העמיד שם יעקב מצבה בדרכו לחרן ומזבח בשובו משם . בימי כבוש הארץ כבשו בני יוסף את בית אל . העיר שכנה בנחלת שבט אפרים . בימי השופטים נצב בבית אל מקדש לה', ושמואל הנביא חי בה . אחרי פלוג הממלכה הקים בה ירבעם בן נבט מקדש ובו עגל זהב . אחרי חרבן שומרון וממלכת ישראל ספח יאשיהו מלך יהודה את בית אל לממלכת יהודה . בתקופת החשמונאים היתה בית אל מבצר יוני . כיום שמה ביתין , כפר השוכן תשעה קילומטרים מצפון לירושלים . אפרים יעקב ירבעם בן נבט ישראל , ממלכת שמואל בית גברין קבוץ בשפלת יהודה השוכן בצמוד לגן הלאמי בית גברין . בגן לאמי זה מצויים השרידים של שתי הערים העתיקות - מרשה ובית גברין . מרשה ובית גברין הוקמו בצמת דרכים חשוב בין מישור החוף לבין הרי יהודה . מרשה מזכרת בתנ"ך כאחת הערים שבצר רחבעם מלך יהודה בתקופת הבית הראשון בעקבות מסע הכבוש של שישק מלך מצרים : וישב רחבעם בירושלים ויבן ערים למצור ביהודה ... ואת גת ואת מרשה ואת זיף ... " ( דברי הימים ב , יא ה - ט ) . בתקופה ההלניסטית ( המאות ה - 2 - 3 לפני הספירה ) התישבו באזור בית גברין מהגרים אדומים וצידונים ובנו בראש התל עיר מחוז . המתישבים נצלו את הסלע הרך המצוי באזור מתחת לשכבת גיר קשה , וחצבו בו מערות רבות . בשנת 13 ו לפני הספירה , בתקופת הורדוס , נהרסה מרשה על ידי הפרתים . לאחר נפילת מרשה ירשה בית גברין את מעמדה כישוב המרכזי באזור . מכפר לעיר ומכפר למבצר בית גברין מזכר לראשונה בשנת 68 לספירה בכתבי יוסף בן מתתיהו , המתאר אותו ככפר גדול שכבש אספסינוס בעת דכוי המרד הגדול . לאחר חרבן הבית השני הפך האזור למרכז יהודי צפוף שהתקים עד למרד בר כוכבא בשנים 132 - 135 , וחדש לאחר הפסקה קצרה . בשנת 200 העניק הקיסר הרומי ספטימוס סורוס לבית גברין מעמד של עיר ושמה הוסב לאלאותרופוליס ( " עיר בני החרין " ) . בעיר נבנו אמפיתאטרון ובניני צבור רבים ומפארים . במאה ה - 5 הפכה בית גברין למרכז נוצרי חשוב , שממנו נותרו בימינו שרידי כנסיות . אחר כך , בשנת 1136 , בנו הצלבנים במקום מבצר ולידו כפרים וחוות חקלאיות . החל במאה ה - שכן 16 במקום הכפר הערבי בית ג'בריל שנטש ב - 1948 , בעת מלחמת העצמאות . כעבר שנה הוקם שם קבוץ בית גברין .

السابق  |  التالي