|
صفحة: 74
הדעות בין שתי הכנסיות גדלו במדה כזאת , עד שבשנת 1054 הן התפלגו . כיום נקראת הכנסיה הביזנטית בשם יונית - אורתודוקסית , ואלו זו המערבית נקראת הכנסיה הקתולית . יחסי יריבות שוררים עד היום ביניהן . הקיסרות והיהודים ביזנטיון ידעה מאבקים רבים על השלטון , שהחלישו את הקיסרות . בשנת 1204 כבש צבא של הצלבנים , שבא מאירופה המערבית , את קונסטנטינופול . שלטונם של הכובשים המערביים נמשך עד שנת 1261 , אן תפארתם שק קיסרי ביזנטיון לא שבה עוד . הטורקים המסלמים כבשו את ארצות הקיסרות הביזנטית בזו אחר זו , עד שנותרה בידיהם קונסטנטינופול לבדה - בירה בלי ארץ . בשנת 1453 כבש צבא טורקי גם את העיר הזאת וביזנטיון חדלה להתקים . יהודים רבים ישבו ברחבי הקיסרות הביזנטית וגורלם נקשר בגורלה . מצבם של היהודים הורע בימי מלכותו של תאודוסיוס ה - 2 ( 408 - 450 ) שהתאכזר אליהם בהשפעתם של נזירים נוצריים קנאים . הוא אסר על הקמת בתי - כנסת חדשים ועל קנית עבדים נוצרים על ידי יהודים , בטל את הנשיאות בארץ - ישראל ( שהיתה תחת שלטון ביזנטי ) ואסר על שופט יהודי לדון במשפטים שבין נוצרים ליהודים . הוא אף שלל מיהודים ומשומרונים את הזכות לשמש בכהנות צבוריות והקצה ליהודים רבע מגורים נפרד . הקיסרים שמלכו אחריו השאירו את כל גזרותיו בתקפן , ואף הוסיפו עליהן . יוסטינינוס ( 527 - 565 ) לא רק קצץ בזכיות האזרחיות של היהודים , אלא אף הגביל את חפש הפלחן שלהם . הוא פרסם צו המונה את היהודים והשומרונים בין עובדי האלילים , ואוסר עליהם פלחן דתי פמבי . הוא אסר על היהודים לחג את חג הפסח אם זה חל לפני חג הפסחא הנוצרי . בימי מלכותו של הרקליוס ( 610 - 642 ) התחוללו מארעות חשובים בחיי היהודים . בשנת 614 כבשו הפרסים את ירושלים מידי הביזנטים . היהודים עזרו להם בהתלהבות רבה , אך הכובשים התיחסו אליהם קשה . אחר כך פתחו היהודים במשא ומתן עם הרקליוס וכאשר חזר הקיסר לעיר כמנצח , ערך טבח ביהודים . בשנת 638 שבה ואבדה ביזנטיון את ארץ - ישראל , הפעם לטובת הערבים . הקיסרות , ששטחה הצטמצם בהרבה והיא נחלשה מאוד , הוסיפה להקפיד על קיומם של חקים נגד היהודים הרבים שישבו בתחומיה . מסע הצלב הראשון עורר תקוות בלב דף מאויר מספר המתאר את קורותיהם של שליטי האימפריה הביזנטינית . קטע מרצפת פסיפס בארמונו של הקיסר הביזנטי יוסטינינוס
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|