|
صفحة: 73
אחרי מות קונסטנטינוס לא הספיק כחם של הקיסרים לשלט על הקיסרות הרומית הגדולה ובשנת 395 , בימיו של הקיסר תאודוסיוס ה - ו , היא חלקה רשמית . השטחים שבמזרחה נמסרו לשליטתה של קונסטנטינופול , ועל השטחים שבמערבה שלטה רומא במאה השנים שלאחר החלקה אבדה רומא את רב השטחים של הקיסרות המערבית ( איטליה , ספרד , צרפת , בריטניה , אפריקה הצפונית - מערבית ) בעקבות פלישות של שבטים מצפון אירופה אליה . בשנת 476 הדח השליט הרומי האחרון והקיסרות הרומית המערבית חדלה להתקים . המזרח נשאר בשליטת הקיסרים . חלק זה של הקיסרות הרומית כנה הקיסרות הביזנטית , אולם שליטיה הוסיפו לכנות עצמם רומאים ותקופת - מה עוד נקראה הממלכה הביזנטית בשם הקיסרות הרומית המזרחית . השפה ששלטה בקיסרות הביזנטית היתה יונית ולא לטינית , שפתם של הרומאים . עצמה צבאית , כלכלית ותרבותית הקיסרות הביזנטית התקימה יותר מאלף שנים . במשך הזמן נסו שכנותיה לפלש לתוכה עקב הפלישות השתנו מפעם לפעם גבולותיה של הקיסרות , אך רב הזמן שלטו קיסרי ביזנטיון על רב שטחו של חצי האי הבלקני ועל אסיה הקטנה . הקיסרות הביזנטית האריכה ימים בזכות עצמתה הצבאית . צבאה היה בדרך כלל מארגן ומציד היטב . כך , למשל , היה בידי הצי נשק סודי שכנה " אש יונית " . זו היתה תערבת מתלקחת , שהוטלה אל אניות העץ של האויב מספוני האניות הביזנטיות . רב תושבי הקיסרות היו עובדי אדמה , אך עשרה של המדינה בא לה מן המסחר . קונסטנטינופול שכנה בצמת דרכים . כל האניות שהעבירו סחורות באזור שבין הים התיכון לים השחר נאלצו לעבר דרך נמלה . הקיסרים הטילו מסים על כל הסחורות שעברו דרך עירם . סחורות שהובאו מארצות רחוקות מלאו את שוקי העיר - פרוות מרוסיה , תבלינים מהדו , מרבדים מאסיה , מוצרי עור ממרוקו ושנהב מאפריקה . אמנים מקומיים ארגו בדים ושטיחים נאים , יצרו תכשיטים , בשמים ומגון של סחורות אחרות הביזנטים עודדו שליטים ושגרירים של ארצות זרות לבקר בבירתם כדי להרשים את אורחיהם בעשרם ובעצמתם של הקיסרים . ביחוד התפעלו האורחים מן הכנסיה הגדולה " הגיה סופיה " , שהפכה לימים למסגד . המבנה העצום עומד על תלו עד היום ורבבות תירים מבקרים בו . ( קונסטנטינופול היא היום איסטנבול . ) העיר הצטינה גם בבתי - הספר שלה . כיון שהשפה היונית היתה שפתם של הביזנטים , למדו את כתביהם של הפילוסופים הקדמונים כגון אפלטון ואריסטו , שנשתכחו בחלקים האחרים של העולם התרבותי סופרי ביזנטיון אף חברו ספרים מקוריים ביחוד ספרי היסטוריה . הנצרות היתה הדת הרשמית של הקיסרות הביזנטית . שליחיה הפיצו את הדת הנוצרית בקרב העמים המלוים במזרח אירופה , ובכללם הרוסים . הנוצרים הביזנטים חלקו על הנוצרים במערב בכמה שאלות דתיות עקרוניות ולא הכירו בסמכותו של האפיפיור , שישב ברומא . חלוקי נושאים מתחום הדת , כמו דמותו של ישו הנוצרי ואירועים מחייו , ודמויות של קדושים נוצרים , תפסו מקום מרכזי באמנות הביזנטית . תחום הקיסרות הביזנטית במאה ה - 6 , בימיו של הקיסר יוסטינינוס הכנסייה הביזנטית על - שם פרנציסקוס הקדוש באיסטנבול . העיר היתה בירת האימפריה הביונטית ונקראה קונסטנטינופוליס , על - שם הקיסר הרומאי קונסטנטינוס .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|