|
|
صفحة: 70
יצירות אלה הן פרי מחקר מעמיק , אם כי המחבר נתן בהן לא אחת חפש לדמיונו . כן ידועים ספרי הביוגרפיה של אנרי טרואה , ביניהם על הסופרים הרוסים טולסטוי וגורקי , המשלבים עבדות עם נתוחים פסיכולוגיים מעמיקים ונקראים כרומנים מרתקים . האוטוביוגרפיה המנח אוטוביוגרפיה הוא צרוף של שלוש מלים יוניות , שפרושן - ספור חיים הכתוב בידי נושא הספר עצמו . האוטוביוגרפיה כתובה בגוף ראשון ומנקדת מבט אישית , כפי שבעל הזכרונות חוה את הארועים . לכאורה אין דבר קל לסופר מאשר לספר על עצמו , כי זוהי העדות הנאמנה ביותר על חייו של אדם . אולם לעתים דוקא הקרבה היתרה - מבחינת הזמן והיחס האישי - פוגעת ביכלת של הכותב למתח בקרת או לנתח בלא משוא פנים את העבדות המצינות בספר . אדם כותב את תולדות חייו משום שהוא סבור כי יש בהם דברים העשויים לענין את הכל . יש המספרים על הקשיים שנתקלו בהם במהלך חייהם וכיצד נאבקו וגברו עליהם לבסוף . האוטוביוגרפיה של הלן קלר , לדגמה , " תולדות חיי " ( תרגמה גם לעברית ) , מספרת כיצד גברה אשה מפלאה זו על התקלות שגרמו לה מומיה - חרשות , אלמות ועורון . אוטוביוגרפיות כגון " ודויים " מאת הפילוסוף הצרפתי ז'ן ז'ק רוסו , " יומנים " של הסופר הצרפתי אנדרה ז'יד ו " ממעמקים " שכתב אוסקר וילד מבית - הכלא , נותנות הזדמנות לקורא להציץ למעמקי הנפש של יוצרים מענינים ומרכבים . יומנים בכלל הם צורה ספרותית המשרתת היטב את האוטוביוגרפיה , ודגמה לכך הם יומניו המקוריים של הסופר היהודי - צ'כי פרנץ קפקא . יש המספרים על המעשים והמפעלים שבצעו לטובת החברה , העם כלו או האנושות . . ספורים אלה מעלים את ערך האדם , מציגים את העולם והחיים בו לפני הקורא ומעמיקים את הבנתו בהם . אחד מהם הוא האוטוביוגרפיה שכתב האמריקני לי איקוקה , המנהל הכללי של חברת " קריזלר " ליצור מכוניות , שתאר בספרו כיצד העלה את החברה הותיקה על דרך ההצלחה והרוחים . הביוגרפיה והאוטוביוגרפיה בעברית ביוגרפיות המתארות את התפתחותה של אישיות מסימת , מעשיה והשגיה החלו להכתב בעברית בתקופת ה " השכלה " , שבה התחילה החקירה השיטתית והמדעית של היהדות . אולם עוד בראשית הספרות העברית נכתבו תאורים ותולדות חיים של אישים בעם . התנ"ך מכיל הרבה חמר ביוגרפי : ספורי האבות , ספרי שמואל ומלכים , ספר רות , דניאל , עזרא ונחמיה . גם הספרים החיצונים : ספרי המקבים , יהודית וטוביה וספרי הפילוסופים היהודים שחיו בתקופה ההלניסטית מכילים חמר ביוגרפי רב , וכן ספרי יוסף בן מתתיהו . הפילוסוף היהודי המפרסם פילון האלכסנדרוני , שחי במצרים , כתב ביוגרפיות על אבות האמה ומנהיגיה - ביניהן " חיי אברהם"ו " חיי משה " - בהשפעת הסגנון היוני , שבקש להציג דרך חיים נעלה ודמיות מופת הראויות לשמש דגם לחקוי . בספרות התלמודית אין הצד האישי של החכמים תופס מקום חשוב . במאות ה - 8 וה - 10 הופיעו בעברית ביוגרפיות קצרות מן המאה ה - ו 6 ואילך גדל מספרם של הספרים הביוגרפיים והאוטוביוגרפיים בעברית , ביניהם של ח"נ ביאליק " פרקי חיים " וזאב ז'בוטינסקי " ספור חיי " . בימינו נכתבות בעקר קורות חייהם של מדינאים , למשל האוטוביוגרפיות שכתבו משה דין ויצחק רבין . ביוגרפיות המבססות על עבדות היסטוריות ועל דמיון והמיעדות לילדים הן ספריה של דבורה עמר על " שרה גבורת ניל"י " , על איתמר בן אב"י בספר " הבכור לבית אבי"ו " הצנחנית שלא שבה " על חנה סנש . ראו ערכים נפרדים לרב האישים הנזכרים בערך זה . עמוד מאויר מביוגרפיה כתובה ביפנית על חיי בודהה , כתב - יד מהמאה ה - 7 או ה - 8
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|