|
صفحة: 11
בבבות המיצרות בדמותם של גבורי סדרות טלויזיה וסרטים מצירים . להצלחה מיחדת במינה זכתה הבבה האמריקנית ברבי , שנוצרה בשנת 1959 . זוהי הבבה הנפוצה ביותר בעולם . היא מעצבת בדמות אשה צעירה , יפה וחטובה , המצידת במערכות בגדים המתאימות לכל עת וארוע . סוד הצלחתה של הבבה הוא , שהילד או הילדה המשחקים בה נדרשים לפעל : להפשיט ולהלביש אותה , להתאים אבזרים כארנק ותכשיטים לבגדיה , לסרק ולחפף את שערה . נתן לקנות בנפרד את הבגדים והאבזרים . בסדרת ברבי יש גם בבה בדמות גבר ושמו קן , ובבה נוספת בדמות ילדה ושמה סקיפר . יחד מהוים השלושה דגם של המשפחה האמריקנית . בבון סוג של קופים גדולים הכולל חמשה מינים . הבבון שיך לקבוצת קופי הכלב ההיים על פני האדמה ולא על גבי עצים . סוג זה מצוי באפריקה ובתימן . בעבר ספרו נוסעים שחזרו מחצי האי ערב ומיבשת אפריקה כי פגשו בני אדם שפניהם כפני הכלב . החוקרים משערים , כי יצורים משנים אלה לא היו אלא בבונים , שחרטומיהם אכן דומים לחרטום הכלב . ארכם של הבבונים מגיע עד 115 סנטימטר . רגליהם גבוהות וזנבותיהם קצרים בהשואה לאלה של הקופים שוכני העצים . פניהם כמעט חלקים , אך גופיהם מכסים בשערות שצבען חום - צהב . בלחייהם מצויים כיסים שבהם הם אוגרים מזון . הבבונים הם אוכלי - כל , בעקר מזון צמחי - עשב ופרות , אך גם יונקים קטנים , חרקים , סרטנים ואף דגים . הם הולכים על ארבע ומתקשים ללכת זקופים . בגלל ניביהם הגדולים והחזקים , וכן בגלל גפיהם החזקים הם מזיקים לגדולי השדה , ואף מסכנים לאדם ולבעלי - חיים גדולים . נקבת הבבון ממליטה גור אחד בכל המלטה . אפשר לגדל בבונים בהצלחה בגן חיות אם מעמידים את כלוביהם בשטח פתוח בחדשי הקיץ החמים . מיני הבבונים , שרואים בדרך כלל בגני החיות , חיים בטבע בלהקות ביערות , בערבות עשב ובנופים סלעיים . תוחלת החיים שלהם בשבי מגיעה ל - 45 שנה . במצרים העתיקה נחשב הבבון לחיה קדושה . המצרים ביתו את הבבונים ואלפו אותם לקטף פרות . ואמנם מיני הבבון נוחים לאלוף ומשמשים לכן הרבה בקרקסים . מינים אחדים של בבונים נמצאים היום בסכנת הכחדה עקב הרס בית גדולם הטבעי וציד מרבה . קופים בבל שמה הקדום של הארץ המשתרעת בחלק הדרומי של עמק הנהרות פרת וחדקל ( כיום עיראק ) . בארץ בבל התפתחה אחת התרביות הראשונות בעולם וכל מעצמות העולם העתיק תקעו בה יתד והטביעו עליה את חותמן . בבבל גם שגשגה קהלה יהודית מפארת , שהיתה מאות בשנים המרכז החשוב ביותר של העם היהודי . המתישבים הראשונים הגיעו לבבל לפני כחמשת אלפים שנה . הם בנו את בתיהם על גבעות מלאכותיות שהקימו במישורים הרחבים , אשר הנהרות פרת וחדקל חוצים אותם . חטיבות של שבטים שמיים ולא - שמיים נהרו אל האזור והתערבבו אלה באלה . סוברים כי השבטים השומריים , שלא היו שמיים , נהנו מעמדת בכורה בתקופת ההתישבות הראשונה . התקופה השומרית , שבמרוצתה הוקמו ערים - מדינות קטנות זבלתי תלויות זו בזו , ראשיתה בסוף האלף ה - 4 לפני הספירה והיא נמשכה כחמש מאות שנה . סרגון וחמורבי המלך סרגון , כובש שמי מארץ אכד ( נולד בערך בשנת 2360 לפני הספירה ) , הקים ממלכה שהשתרעה על שטח גדול בהרבה מגבולותיה הטבעיים של בבל . התרבות האכדית היתה לחלק מן התרבות השומרית שהתפתחה בצפון הארץ . לכן יש הקוראים לצפון בבל אכד , ולדרומה - שומר אחרי מותו ירד מעמדה של בבל בשל גלי הפלישות שפקדו אותה , ולבסוף התמוטטה והתפרקה . בסוף המאה ה - 18 לפני הספירה שבה ואחדה בבל בידי המלך חמורבי . שמו זכור בהיסטוריה בעקר בזכות החקה שחבר ( סעיפיה ידועים עד היום בשם " חקי חמורבי " ) חתים , אשורים , כשדים ופרסים הפולשים הבאים היו החתים , שבאו מאסיה הקטנה ובמאה ה - 15 לפני הספירה החריבו את בבל העיר במאה ה - 10 לפני בעמת ממגל משפחה של קמים מהסוג בבון למעלה ממלכת בבל ( התפשט ( תה מימי חמורבי עד נפילת הממלכה הראשונה בידי הכובשים החיתים למטה ממלכת בבל החדשה בשיא התפשט ( תה , במאה ה - 6 לפנן הספירה .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|