ב, בית

صفحة: 7

ב , בית האות השניה באלף - בית העברי . ערכה המספרי 2 . כאשר היא באה בראש מספר גדול ( פרט גדול ) ערכה - שני אלפים , 2,000 ( ב תשל"ד - 2734 ) . מקור שמה של האות ב הוא במלה בית . סימנה באלף - בית הכנעני הקדום היה כנראה בצורת בית , אולם דרך כתיבתה עברה שנויים וגלגולים שונים עד שהגיעה לצורתה הנוכחית . במאה ה - 3 לפני הספירה כבר נכתבה האות ב כרבוע החסר את הצלע השמאלית . עם הזמן נוספה הבליטה בפנה הימנית התחתונה של האות , והיא קבלה את צורתה הסופית . בשפות שמקורן בכתב הלטיני היא נכתבת כך : 8 . בערבית שמה - בא . ארתית כתב כתב עברי " באוהאוס " בית - ספר גבוה לאדריכלות ולעצוב , שנוסד בשנת ו 919 בוימר שבגרמניה . פרוש השם באוהאוס הוא - בית הבניה . בית - הספר דגל בקו אדריכלי נקי ומודרני , והשפיע מאוד על הסגנון והטעם באמנות בכלל ובאדריכלות בפרט . ה " באוהאוס " נוסד על ידי האדריכל ולטר גרופיוס , שהיה ממעצבי הסגנון המודרני באדריכלות . בשנת ו 191 תכנן גרופיוס בנין בית - חרשת באלפלד - בנין הזכוכית הראשון שהיה מחזק בזויות פלדה ובבטון מזין . מטרתו היתה ללמד בבית - הספר את כל מקצועות האמנות והאמנות - נגרות , מתכת , קדרות , ציור על זכוכית , ציור קיר , פסול , גרפיקה , טיפוגרפיה - ולשלב אותן באדריכלות . גרופיוס חשב שאין הבדל מהותי בין האמן לאמן , ולכן האדריכל והמעצב חיבים לדעת גם את הפעיליות האמנותיות שאינן קשורות באפן ישיר לעבודתם . ספרי למוד והוראה חדשים חברו בבית - הספר ושמשו בסיס לחמר העיוני שלוה בעבודה מעשית . " למידה על ידי עשיה " - עקרון הלמוד שנודע כ " שיטת הבאוהאוס " , התקבל בכל העולם כדרך להכשרת אדריכלים . ב " באוהאוס " למדו אמנים רבים ידועי שם , ביניהם הצירים קנדינסקי וקלי , שהטיפו לסגנון חדש , " נקי " מכל קשוט או סלסול מיתרים , שאינם משרתים את מטרת הבנין ושמושו . מטרתם היתה ליצר בנינים וחפצים מודרניים , שישקפו את ארח החיים המודרני ואת המהפכה הטכנולוגית שהתרחשה בדורנו . המכונה - בנגוד לעבודת היד - נתפסה כאמצעי העצוב המודרני המבטא את רוח התקופה . אסכולת הבאוהאוס השפיעה לא רק על אמנות הבניה , אלא גם על עצוב תכלת הבית והאבזרים המקיפים אותנו . השפעת בית - הספר נכרה גם לאחר שנסגר ב - 1933 בפקדת הנאצים . בשנות ה - 30 נבנו בתים בסגנון הבאוהאוס בתל - אביב ובירושלים . אדריכלות אנונות מודרנית ופוסטמודרנית קלי , פול קנדינסקי , וטילי באר בור אנני שנקדח או נחפר בקרקע עד למי התהום כדי לשאב מהם מים לצרכי הבית , להשקיה ולתעשיה . יש מקומות שמי התהום ( מי גשמים ושלגים , שחלחלו בקרקע עד שהגיעו לשכבה אטומה למים , ושם הם נאגרים ) קרובים מאוד לפני השטח , ודי בחפירה לא עמקה כדי להגיע אליהם ; ובמקומות אחרים , בעקר באזורי ההרים , הם עמקים מאוד , ויש לקדח לעתים לעמק של מאות מטרים כדי להגיע אליהם . לאחר שהשלמו הקדוח או החפירה של הבאר , מצפים את קירותיה בלבנים , באבן או בבטון , כדי למנע את התמוטטותם . בבאר עמקה מורידים לתוך הקדוח צנור ארך , קטעים קטעים , ומדפנים בהם את קטעי הבאר שכבר נחפרו . עם גמר הכנת הבור , מורידים לתוכו , קטע אחרי קטעי משאבה לשאיבת המים מהבאר . המשאבות מפעלות בדרך כלל במנוע חשמלי , אך בבארות המרחקות ממקום ישוב ומרשת החשמל , הן מפעלות במנוע של דלק ( בדרך כלל סולר ) . באר מסוג מיחד היא הבאר הארטזית . בבאר זו , שכבת מי התהום נמצאת במקום נמוך יותר משכבות מי תהום סמוכות לה . לכן מימיה נתונים ללחץ של שכבות המים הסמוכות , וכאשר הבאר הארטזית נותנת להם מוצא כלפי מעלה , הם עולים בכח עצמם , לפי עקרון הכלים השלובים , ואין צרך לשאב אותם במשאבה . כבר הסינים והמצרים הקדמונים חפרו בארות . שיטות החפירה אז היו פרימיטיביות , והשאיבה נעשתה בכח הידים . המים נשאבו בדליים , שהיו קשורים לחבל שמשך בניין מגורים , שנבנה בתל - אביב בשנות ה - 30 בסגנון ישר הקווים ונעדר הקישוטים של הבהאוס המרפסות הגדולות והחלונות הרבים הותאמו לתנאי האקלים של הארץ

السابق  |  التالي