תקליטור

صفحة: 188

תקליטור עגול פלסטי מצפה מתכת , המשמש לאחסנת מידע באמצעות שקעים קטנים , שקרן ליזר " קוראת " אותם . כיום משתמשים בתקליטורים בעקר להקלטת מוסיקה ולאחסנת מידע ממחשב . עד לפני שנים אחדות , הכילה כל מערכת ביתית להשמעת מוסיקה מתקן שנקרא פטפון . מתקן זה משמיע מוסיקה מתוך עגולי פלסטיק שחרים וגדולים הנקראים תקליטים . על פני התקליט יש חריץ לליני , ומחט מיחדת נעה עליהם בעת שמנוע חשמלי מסובב את התקליט . שנויים בעמק החריץ גורמים לתנודות המחט , ש " תרגמו " לאותות חשמליים והפכו בסופו של דבר לגלי קול . אולם לתקליטים האלה יש חסרונות רבים : הם גדולים ומגשמים , והמחט שנעה עליהם שוחקת אותם ופוגמת באיכות המוסיקה . גם גרגרי אבק או סריטות קטנות הנוצרים על התקליטים היו משבשים את תנועת המחט . אפן פעלת התקליטור כדי להתגבר על הבעיות האלה פתח בשנות ה - 70 התקליטור . התקליטור דומה לתקליט בצורתו אך קטן ממנו . במקום חריץ שמחט נעה עליו , יש על פני התקליטור משטח מתכת שבו מטבעים שקעים זעירים , ו " המחט " הקוראת אותן היא קרן של אור ליזר . כמו התקליט , גם התקליטור מסתובב סביב צירו בעת שקרן הליזר קוראת אותו . השקעים שעל פני התקליטור מפזרים את קרן הליזר לצדדים . תא פוטואלקטרי ( שפופרת אלקטרונית ההופכת אור לאותות חשמליים ) קולט את קרן הליזר שחזרה מהשקעים שעל פני התקליטור , ומתרגם את השנויים בעצמת הקרן , שנגרמו על ידי השקעים , לאותות חשמליים . אותות אלה מגברים והופכים לגלי קול , שאפשר לשמע אותם . יתרונות התקליטור יתרונותיו של התקליטור על התקליט הם רבים . ראשית , הוא קטן וקל יותר , ומאפשר לאחסן עליו מידע רב יותר . התקליטים הישנים הכילו כ - 20 או 30 דקות מוסיקה בכל צד , בעוד התקליטור הקטן יותר בממדיו מכיל כשעת מוסיקה אחת . שנית , התקליטור עמיד יותר בפני חם וטלטולים , וגם הצטברות אבק עליו אינה פוגמת באיכותו . היתרון השלישי והחשוב מכל הוא : קרן הליזר אינה שוחקת את פני התקליטור , ולכן איכותו אינה נפגמת גם אחרי שמשתמשים בו פעמים רבות . בתקליטים הישנים , המידע היה מיצג באפן " אנלוגי": ככל שתנודות גלי הקול היו חזקות יותר , הן התבטאו בחריץ עמק יותר על פני התקליט . לעמת זאת , התקליטור מיצג את המידע שעליו באפן " דיגיטלי " או " ספרתי", כלומר רק באמצעות הספרות 0 ו - ו . הספרות האלה מצטרפות למספרים , המיצגים את העצמה של גל הקול בכל רגע . אולם מידע הרשום באפן ספרתי כזה אינו חיב להיות דוקא מידע על עצמתם של גלי קול . הוא יכול להיות מידע מסוג כלשהו : תכניות מחשב , תמלילים , תמונות , סרטוני וידאו וכדומה . לכן התקליטור מתאים לשמש כאמצעי לאגירת מידע ממחשב . שמוש כזה החל להיות נפוץ בשנות ה - 90 המקדמות , וכיום כמעט בכל מחשב ביתי יש כונן המסגל לקרא מידע ממחשב מעל גבי תקליטורים . ליזר נוחשב פטפון קול תא פוטואלקטרי תקליט מחשב תקציב תקציב הוא המסגרת הכספית הנקבעת מראש על פי ההוצאות וההכנסות המש'ערות בפרק זמן קצוב . המדינה קובעת לה תקציב שנתי , וגם אדם יחיד , משפחה ( " משק בית " בלשון הכלכלנים ) או קבוצה יכולים להכין תקציב על בסיס שבועי , חדשי ואפלו שנתי . התקציב קובע את הגבולות והבסיס לפעילות הכלכלית של הפרט , העסק , העיריה , המוסד והמדינה . הוא מביא בחשבון קדם כל את ההכנסות הצפויות ( " מקורות " בלשון הכלכלה ) , ומציב לעמתם את ההוצאות ההכרחיות והרצוניות ( " שמושים " בלשון הכלכלה ) . תקציב יכול להיות מאזן ( " תקציב אפס") . כלומר , ההכנסות מכסות את ההוצאות ; יכול להיות " תקציב עודף", כלומר ההכנסות גבוהות יותר מההוצאות ; ויכול להיות " תקציב גרעוני " - כלומר ההוצאות גבוהות יותר מן ההכנסות . התקציב - מכשיר בידי המדינה הגוף הממנה על תקציב המדינה והמפקח על הוצאתו הוא אגף התקציבים שבמשרד האוצר . נציגים של משרד האוצר מפקחים מטעמו , בשם הממשלה , על תקציבי המשרדים השונים כדי למנע חריגות מהתקציב . בישראל תקציב המדינה מגש לאשור הכנסת כחק בשלוש הצבעות , והוא המכשיר העקרי למדיניות הכלכלית של הממשלה . התקציב מתכנן לשנת כספים המתחילה ב - ו בינואר ומסתימת ב - 31 בדצמבר , ויש לו השפעה רבה על חיי כל האזרחים במשך השנה הזאת . הוא הקובע באילו תחומים ולאילו מטרות תוציא הממשלה את הכסף שהיא מקבלת מן הצבור בצורת מסים . על ידי התקציב נקבעת גם המדיניות החברתית של הממשלה , המחליטה באיזה נושא או מגזר חברתי תשקיע את כספה כדי לפתח ולקדם אותם . פעמים רבות מתערבים שקולים פוליטיים , ולא רק התפלגות ההוצאות בהצעת תקציב המדינה בשנת 1998

السابق  |  التالي