תחית המתים

صفحة: 140

תחותמס שמם של ארבעה מלכים במצרים העתיקה . החשוב שבהם היה תחותמס ה - 3 , שמלך בין השנים 1504 * 1450 לפני הספירה בערך . הוא נחשב לאחד המלכים המצריים הגדולים ולבונה האימפריה המצרית , שהגיעה בימיו ובתקופה שאחריו לשיא פחה . בן עשר היה תחותמס ה - 3 כאשר מת אביו , תחותמס ה - 2 , ואת השלטון על הממלכה נטלה למעשה דודתו , המלכה חתשפסות . לאחר 22 שנות שלטון נפטרה המלכה חתשפסות . לא ברור אם תחותמס גרם למותה , אך ידוע כי הוא הוציא צו המורה למחק את שמה מכל מצבות הנצחון ( אסטלות ) . בתקופת שלטונה התרופפה השליטה המצרית בארץ - ישראל ובסוריה . תחותמס יצא למסע באזורים אלה , והשאיר אחריו תאורים מפרטים על מעשיו , החקוקים על קיר במקדש כרנך . בראש ברית ערי האזור עמדו מלכי קדש ( שבסוריה ) ומגדו . חילות בעלות הברית התכנסו במגדו , ובקרב שנטש בינם ובין הצבא המצרי נחל תחותמס נצחון . מצבת הנצחון שלו , שנזכרו בה שמות הערים שכבש בארץ - ישראל , היא המקור הקדום ביותר ללמוד תולדות הארץ : 119 שמות מופיעים בה ו - 66 מהם זהו בודאות . ביניהם : עזה , יפו , עכו , חצור ועוד . בשנה ה - 33 למלכותו יצא תחותמס לארך שבמסעותיו , כדי להלחם בממלכת מיתני שמעבר לנהר פרת . הוא הכין את המסע בדקדקנות רבה ואף הצטיד ברפסודות לחצית הנהר . המלחמה הסתימה במנוסתו של מלך מיתני . במסעותיו הבאים ( 17 במספר ) בסס תחותמס את כבושיו והניח את היסוד לאימפריה המצרית . בין השאר כבש את נוביה ( סודאן של ימינו ) . ב - 12 השנים האחרונות למלכותו נהנה תחותמס מכבושיו ומסים העלו לחצרו מכל רחבי הממלכה . עשר זה הביא לתנופת בנין ולהקמת מקדשים ומבנים אחרים . בשדרת העמודים של המקדש בכרנך נמצאו שני אובליסקים מפרסמים שעצבו בימיו , המכנים " מחט קלאופטרה " - האחד עומד היום בלונדון והשני בניו - יורק . ארץ - ישראל חתשפסות מצרים העתיקה תחית המתים אמונה כי באחרית הימים ( בעתיד הרחוק ) יקומו המתים מקבריהם וישובו לתחיה בדמותם הגופנית שמלפני מותם . רמזים לתחית המתים מצויים כבר בתנ"ך , למשל בחזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל או בדברי ישעיהו " הקיצו ורננו שוכני עפר"( כו יט ) . רעיון תחית המתים השתלב גם בתפלה . בתפלת " שמונה - עשרה", בברכה השניה , פונה המתפלל לה'במלים " מחיה מתים", ובתפלת ההשכמה נאמר : " אלוהי נשמה שנתת בי ... ואתה עתיד לטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא". תפלה מיחדת , המדגישה את האמונה בתחית המתים , נאמרת כאשר מבקרים בבית - קברות : " ברוך אתה ה'. . . אשר יצר אתכם בדין ... והמית אתכם בדין ... ועתיד להחזיר ולהחיותכם בדין". התפתחות רעיון תחית המתים ביהדות האמונה בתחית המתים התקבלה ביהדות בתקופה שלאחר גלות בבל . בימי הבית השני האמינו בה בעקר האיסיים והפרושים , ואלו הצדוקים דחו אותה . התלמוד ראה באמונה בתחית המתים את אחד מיסודות היהדות , והרמב"ם כלל אותה בי"ג העקרים שלו : " אני מאמין באמונה שלמה , שתהיה תחית המתים ...". עם זאת , התחבטו הרמב"ם והוגים אחרים בשאלת משמעות העולם הבא . הם התלבטו בסתירה העולה מרעיון תחית המתים לעמת הרעיון של השארות הנפש ונצחיות הנשמה . הרמב"ם תרץ קשיה זו בטענה , שנשמת האדם עולה לגן עדן או יורדת לגיהנום על פי מעשיו של הנפטר בעולם הזה , וזהו השכר הרוחני . אולם גופו של המת יקבל את השכר או הענש המגיעים לו רק עם תחית המתים . שאלה אחרת שהעסיקה את חכמי ישראל , בעקר בימי הבינים , היתה אם קים קשר הכרחי בין אחרית הימים וביאת המשיח לבין תחית המתים . האמונה שהתגבשה הכירה בנצחיות הנשמה , כלומר בהמשך קיומה אחרי מותו של האדם , ובאחוד הגוף והנשמה מחדש , כלומר בתחית המתים לאחר בוא המשיח . היהודים הרפורמים דחו את רעיון תחית המתים והוציאו מתפלותיהם כל אזכור של האמונה בו . במקומה הם כותבים את המלים " חיי עולם", כלומר , חיי האלמות של הנשמה . תחית המתים בדתות אחרות האמונה בתחית המתים היא גם מעקרי הנצרות והאסלאם . הנוצרים מאמינים , כי ישו קם לתחיה שלושה ימים לאחר שנצלב ומת - מות שנועד לכפר על כל החטאים שבעולם . בדתות המזרח הרחוק רווח בעקר רעיון גלגול הנשמות , רעיון תחיית המתים מקובל ביהדות , בנצרות ובאסלאם וכן בדתות המזרח הרחוק . בנצרות הוא תופס מקום חשוב מאוד בסיפור תחייתו של ישו . מקורה של תפיסה זו הוא בהנחה שהגוף והנפש הם שתי ישויות נפרדות . בתמונה - - תחיית המתים : ציור קיר בקתדרלה באורווייטו שבאיטליה מאת לוקה סיניורלי .

السابق  |  التالي