שמואל הנגיד

صفحة: 46

שמואל היה הראשון מבין המשוררים העברים בספרד של ימי הבינים שכתב שירי חל , בינהם שירי ידידות , שירי יין ושירי מלחמה . כמו כן חבר פיוטים וספרי מקרא . רק חלק מכתביו הגיעו לידינו , ביניהם " מבוא לתלמוד", קבצי השירים " בן משלי"( אסף מכתמים ופתגמים ) , " בן תהלים " ו " בן קהלת". ספרד - יהודי ספרד שירה - שירת ספרד תור הזהב " שמונה - עשרה " חלק תפלה מן החשובים ביותר בדת היהודית , הנאמר בתפלות שחרית , מנחה ומעריב . תפלת " שמונה - עשרה " נקראת גם " תפלה " סתם או " עמידה", משום שאומרים אותה בעמידה . תפלת " שמונה - עשרה " מרכבת משלוש חטיבות עקריות : שלוש הברכות הראשונות הידועות יחד בשם " שבח", שעקרן אמירת שבח לאלוהים ; שלוש הברכות המסימות , הידועות יחד בשם " הודאה " ועקרן הודיה ; וחטיבה אמצעית הכוללת שלוש - עשרה ברכות , הנאמרות בימי חל בלבד ועקרן בקשות . ברכות ה " עמידה " מנסחות בגוף ראשון רבים ( מלבד " אלוהי , נצר") כדי לבטא את תפלת העם כלו . שמונה - עשרה - ולמעשה , תשע - עשרה - הברכות שהקנו לתפלה את שמה , לא כנסו בבת אחת ונכרת בהן השפעת המצב המדיני והכלכלי בזמנים שבהם חברו . לפי המסרת חברה התפלה על ידי אנשי כנסת הגדולה . ואכן , מקצת הברכות הן מאותה תקופה - ימי הבית השני . ברכות אחרות נוספו במרוצת הדורות , ומהן שנערכו מחדש אחרי חרבן הבית השני . אחת הברכות , " ברכת המינים " המכונת נגד הכופרים , הכנסה לתפלה על ידי רבן גמליאל מיבנה . בבבל נוספה עליה " ברכת דוד", ובכך הגיע מספר הברכות לתשע - עשרה . אולם שמה של התפלה לא שנה . במהלך הדורות נוספו לברכות תוספות שונות כגון אמירת הפסוק הפותח"ה', שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך", אמירת " משיב הרוח ומוריד הגשם " בחרף ו " טל ומטר " בקיץ , אמירת " יעלה ויבוא " בברכת " עבודה " בחגים שהם מן התורה ובראש חדש ( הימים שבהם היו מקריבים קרבנות בזמן שבית - המקדש היה קים ) , אמירת " על הנסים " בחנכה ובפורים , אמירת " אלוהי , נצר " הנאמרת בלשון יחיד ואפיה אישי , ועוד . בשבתות ובחגים ובתפלות המוסף של ראשי חדשים נאמרות שש ברכות המסגרת , ונוספת להם ברכת " קדשת היום". במוסף של ראש השנה אומרים תשע ברכות - שש ברכות המסגרת ושלוש אמצעיות : " מלכיות", " זכרונות " ו " שופרות". ביום הכפורים אומרים את ה " עמידה " גם בתפלת הנעילה . בתפלה בצבור , פרט לתפלת מעריב , אומר הקהל את " שמונה - עשרה " בלחש והחזן חוזר עליה בקול ( חזרת הש"ץ ) . בית - ננסת ברכות גמליאל , רבן חזן , חזנות יהדות יום הכפורים כנסת הגדולה מנחה ומעריב שחרית ומוסף תפלה תקופת בית שני שמורת טבע שטח אדמה , שבו נשמר הנוף הטבעי הקים של החי , הצומח והדומם . חק מיחד אוסר פגיעה בכל המצוי בשטח שהכרז כשמורת טבע . יעודן של שמורות הטבע הוא לשמר על הטבע מפני פגיעה ישירה כמו ציד , קטיפת פרחי בר וכדומה , ומפני פגיעה עקיפה הנגרמת על ידי עבוד חקלאי , בניה , תעשיה המזהמת את הסביבה וכדומה . שמורות הטבע מבטיחות את המשך קיומם של מינים נדירים של בעלי - חיים וצמחים , ומאפשרות לחוקרים שמורות טבע וגנים לאומיים ברחבי ישראל .

السابق  |  التالي