|
صفحة: 16
שטוקהאוזן , קרל הינץ מלחין גרמני בן זמננו . מחשובי המלחינים החדשניים באירופה . נמנה עם המפתחים העקריים של המוסיקה האלקטרונית . קרל הינץ שטוקהאוזן , יליד 928 ר , החל את דרכו האמנותית כנגן כנור , פסנתר ואבוב . הוא היה תלמידם של השויצי פרנק מרטין והצרפתי אוליביה מסיאן . שטוקהאוזן נמנה עם המפתחים העקריים של המוסיקה האלקטרונית והאלאטורית ( מוסיקה שבה הנגן יכול לבצע את היצירה כפי רצונו ) , ועם ממשיכי מסרת שנים - עשר הטונים , שפתחו המלחינים האוסטרים ארנולד שנברג ותלמידו אנטון פון וברן . בשנת 1956 פרסם שטוקהאוזן לחן אלקטרוני שיצר , והיה בכך למלחין הראשון שעשה זאת . הדעות באשר לערכן של יצירותיו חלוקות , אך הכל משבחים את מחשבתו המוסיקלית המקורית והנועזת . הוא חבר את " גרופן " - יצירה לשלוש תזמורות ולשלושה מנצחים , " עמוד " - יצירה לנגן כלי הקשה הרשאי להתחיל אותה בכל תבה הנראית לו ומחזור אופרות הנקרא " אור " , שכל אחד מחלקיו קרוי על שם אחד מימות השבוע . מיצירותיו הידועות האחרות : " קרה " , " מנטרה " , " קונטרפונקט " . אופרה נלי נגינה חשמליים מוסיקה שנברג , ארנולד שטיחים שטיח הוא פסת בד ארוגה ועבה , בדרך כלל צבעונית ומקשטת , המונחת כקשוט על רצפה או קיר . בעבר היו השטיחים עשויים מצמר כבשים , עזים או גמלים או מחמרים טבעיים אחרים כמו משי . היום יש גם שטיחים העשויים מחמרים סינתטיים . אמנות אריגת השטיחים היא עתיקה ביותר , ועד היום יש המשתמשים בשיטות היצור שהיו נהוגות עוד בימי קדם . קימות שיטות שונות ליצור שטיחים , המבססות בעקרן על אריגה וקשירה . השטיחים הנוצרים בעבודת יד נארגים על ידי השחלת חוטי הערב מעל לחוטי השתי ומתחתיהם , או על ידי קשירת כל אחד מחוטי הערב על חוטי השתי - שיטה המפיקה שטיחים עבים יותר . בשתי השיטות חוטי . השתי נמתחים על מסגרת מכשיר האריגה , הנול , שגדלה קובע את מדותיו של השטיח . במאה ה - 19 כבר החלו ליצר שטיחים בעזרת מכונות , וכיום יש גם נולים ממחשבים , המיצרים שטיחים ללא מגע יד אדם . אולם השטיחים הנוצרים בעבודת יד נחשבים לבעלי ערך אמנותי רב יותר , ולכן אף מבקשים ויקרים יותר . ארצות אחדות , וביניהן איראן ( פרס ) , טורקיה , סין ופקיסטן , התפרסמו באיכות וביפי של שטיחיהן . גם שטיחים אתניים בעלי סגנונות המיחדים לאזורים מסימים , כמו אלה של אפריקה ואמריקה התיכונה , מבקשים לשמוש ביתי או כמצגי אמנות במוזאונים . המסלמים משתמשים בשטיחי תפלה קטנים שעליהם הם כורעים בזמן התפלה . קימים גם שטיחי קיר המשמשים לקשוט וגובלנים , שהם מעין שטיחים קטנים הרקומים ומצגים כתמונות . שטיח כזה , שנרקם על פי ציור של האמן מרק שגל , תלוי במשכן הכנסת בירושלים . גובלן טויה ואריגה נושי צנור שגל , מרק שטינברג , אליעזר סופר ומחבר משלים ביידיש ובעברית . חי בשנים 1880 - 1932 . אליעזר שטינברג נולד בבסרביה ( כיום מולדובה ) והיה מורה . בשנת 1919 הוא השתקע בעיר צ'רנוביץ ועמד בראש תנועת יידיש ברומניה . באותן שנים פעל רבות להרחבת החנוך הלאמי בקרב הקהלות היהודיות ברומניה . בשנים 1929 - 1930 היה שטינברג מנהלו של בית - ספר ביידיש בריו דה ז'נרו שבברזיל . אחר כך שב לרומניה והמשיך בעבודתו הספרותית והחנוכית . משליו מצטינים בשנינות , בחכמת חיים ובחן עממי . רבים מהם תרגמו לעברית , בעקר על ידי חנניה ריכמן . אליעזר שטינברג הוא בן אחיו של הסופר העברי יהודה שטינברג . יידיש משל שטינברג , יהודה למעלה : חנות שטיחים ביוון . במקומות שונים בעולם אורגים שטיחים בשיטה דומה , אך החומרים , הגוונים והעיטורים משתנים מארץ לארץ , למטה : מפעל לייצור שטיחים בישראל . מפעלי השטיחים הישראליים מייצרים שטיחים מצמר טהור ומסיבים מלאכותיים , בדוגמאות מסורתיות וחדישות .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|