שגרון

صفحة: 193

שגרון מנח רפואי כללי לכל כאבי הפרקים וכאבי השרירים . תחת הכותרת " שגרון " נכללות מחלות שונות , כגון : דלקת הפרקים - מחלה המופיעה כשבוע - שבועים אחרי דלקת גרון , שנגרמה על ידי חידק הסטרפטוקוקוס מקבוצה אי ( 24 ) . סימני המחלה הם כאב , אדם ונפיחות בפרקים הגדולים , כגון המרפק , הכתף והברך . הכאבים בפרקים נודדים ומתחלפים , ובסופו של דבר נעלמים . הנזק שהמחלה מותירה אחריה איננו בפרקים אלא בלב . המום שנותר בלב עלול להיות חמור ביותר , עד כדי הזדקקות לנתוח . דלקת פרקים היא מחלה שכיחה יחסית בילדים , ובעקר נפגעים ממנה צעירים בגיל חמש עד עשרים וחמש שנים . דלקת פרקים רימטואידית היא מחלה של מבגרים ובעקר של נשים . היא פוגעת בעקר בפרקים הקטנים של האצבעות ועלולה לגרם בהן עוות צורה . המחלה עלולה לפגע גם בראות ובלב . צורה מיחדת של המחלה פוגעת גם בילדים . שגרון , או גאוט ( המכנה גם " המחלה האנגלית " ) נגרם על ידי רכוז גבוה של חמצה אורית בדם . הפרק הנפגע במיחד במחלה זו הוא פרק הבהן של הרגל . כאב גב תחתון נכלל גם הוא בשם הכללי שגרון . מקורו ביתר משקל או ביציבה לא נכונה , שבה החליות לוחצות על שרשי העצבים היוצאים מבין החליות . מצב קיצוני של לחץ כזה הוא הדיסקוס , שבו יש פגם בדיסקוס הסחוסי שבין החליות , דבר הגורם ללחץ של החליות על שרשי העצבים שביניהן . דיסקוס צוארי גורם כאב המקרין לידים ואפלו שתוק . דיסקוס גבי נמוך גורם כאב גב תחתון , המקרין לרגלים ועלול לגרם שתוק או הפרעות בתחושה ברגל . מחלות רבות נוספות אפשר לכלל תחת הכותרת " שגרון " , ולכן יש לברר היטב בכל מקרה מהי המחלה המדיקת המסתתרת מתחת לכותרת . מפרקים סחוס עמוד השדרה עצם שד טסמני הטורף הגדול ביותר במשפחת נמיות הכיס ובין יונקי הכיס בכלל . צורתו כצורת דב קטן ובעל זנב . ארך גופו עד 80 סנטימטר וזנבו עד 30 סנטימטר . משקלו של שד טסמני בוגר 6 - 12 קילוגרמים . צבעו שחר , בחזהו מצויים כמה כתמים לבנים ופרצופו ואזניו ורדרדים . השד הטסמני נחשב לחיה מכערת ביותר , ומכיון שהוא חי בעקר באי טסמניה הסמוך לאוסטרליה , זכה בשמו המוזר . בעבר חיו השדים הטסמניים גם בדרום יבשת אוסטרליה , אולם כלבי הדינגו השמידו אותם וכיום הם מצויים רק בטסמניה . גם כאן היה מצבם קשה ואכלוסיתם הלכה ופחתה . לכן הם הכרזו כחיות מוגנות ונאסר לצוד או להרג אותם . עקב כך הם התרבו ביותר , עד כדי גרימת נזק לחקלאות , והתעורר הצרך לוסת את מספרם . ארח חיים ורביה בשעות היום שוכן השד הטסמני במאורה או בעץ חלול . בשעות הלילה הוא יוצא לטרף טרף : עופות , נחשים ויונקים שונים , לרבות תרנגולות וכבשים . הוא אוכל ברצון גם פגרים ובעבר היה מלוה את זאב - הכיס ואוכל את שרידי הפגרים שהותיר . בעזרת הלסתות והשנים החזקות שלו הוא מסגל לפצח עצמות גדולות ולעכלן , כמו הצבוע . הריונה של נקבת השד הטסמני נמשך כחדש אחד , ובסופו היא ממליטה שנים עד ארבעה גורים שארכם 12 מילימטר בלבד ומשקל כל אחד מהם כרבע גרם . הגורים נכנסים לכיסה של האם ונצמדים לפטמותיה למשך 13 שבועות . בפרק זמן זה הם מתכסים בפרוה ובסופו פוקחים את עיניהם . הם יונקים עד גיל שמונה חדשים ונותרים עם האם עד גיל שנה אחת . אז הם עוזבים את אמם ונעשים עצמאיים . בהיותם בני שנתים הם מגיעים לבגרות מינית . תוחלת החיים של השד הטסמני בשבי היא שמונה שנים ויותר . דינגו חיות כיס טורפים יונקים נמיה שדה בוקר קבוץ באזור הר הנגב , לצד הכביש המוביל מבאר - שבע למצפה רמון . נוסד בשנת 1952 ונקרא על - שם הר בוקר , שהוא השם הערבי של ההר הנמצא ממערב לישוב . שדה בוקר , השוכן כ - 40 קילומטר מדרום לבאר - שבע . התפרסם הודות לכך שדוד בן גריון , ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל , חי בו בעשרים שנותיו האחרונות . בשנת 1953 התישב בן גריון בשדה בוקר , שנתים לאחר מכן חזר לממשלה , אך לאחר פרישתו השניה ב - 1963 שב לשדה בוקר , ובו חי ופעל עד יומו האחרון . הצריף שבו גר בן גריון , ובו ספריתו העשירה , פתוח למבקרים . השד הטסמני הוא יונק כיס קטן הנמצא אן ורק בטסמניה . צריף מגוריו של דוד בן גוריון , ראש ממשלתה הראשון של ישראל , בשדה בוקר . היישוב הדרומי היה בעיניו מקום ראוי לשמש דוגמה להפרחת שממת הנגב .

السابق  |  التالي