שגל , מרק

صفحة: 191

האכזבה והמשיכו לנהות בסתר אחר החזון המשיחי של השבתאות . השבתאים הנסתרים פעלו במחתרת על אף סכנת החרם והנדוי החברתי בקהלותיהם . הקיצוניים שבהם גרסו , כי הופעת המשיח בטלה את תקפן של מצוות היהדות , וחיי חטא , אפלו חלול התורה , הם בבחינת " ירידה צרך עליה " , או " מצוה הבאה בעברה " . למרות הרדיפות שנרדפו על ידי מנהיגיה של היהדות המסרתית , המשיכו פלגים שבתאיים להתקים בגרמניה ובקיסרות האוסטרית . בטורקיה התאסלמו חלק מהם והתבדלו ככת , הקרויה " כת הדונמה " . בפולין היו הפרנקיסטים , שנהו אחרי יעקב פרנק , מספיחיה של תנועת השבתאות . לאכזבה מן השבתאות יש חלק נכבד בגורמים שהביאו לצמיחתה של החסידות . גזרות ת"ח - ת"ט דונמה האר"י , רבי יצחק אשכנזי לוריא חסידות פרנק , יעקב שגל , מרק ציר יהודי . הנציח בציוריו בסגנון ובצבעים נאיביים ( תמימים וראשוניים ) ודמיוניים את עולם החסידות ואת הוי העירה היהודית במזרח אירופה , שנכחדה בשואה . חי בשנים 1887 - 1985 . שגל הוא הציר בעל היחוד היהודי המבהק ביותר . מרק שגל הוא יליד העירה ויטבסק שברוסיה . תחלה הוא למד ב " חדר " , אחר בגימנסיה רוסית וב - 1906 החל ללמד באקדמיה לאמנות בפטרסבורג . ב - 1910 הגיע שגל לפריס , ובמהלך ארבע השנים שחי בה התודע לאמני " אסכולת פריס " . אחרי כן הוא חזר לרוסיה וב - ו 917 מנה מטעם משטר המהפכה הרוסית ל " קומיסר לאמנות " . לאחר שהדח ממשרה זו , נשאר שגל ברוסיה הסוביטית עוד חמש שנים . אחר כך הוא שב והשתקע סופית בצרפת . בשנת 1941 , בימי מלחמת העולם השניה , נמלט שגל לארצות - הברית , שם נפטרה אשת נעוריו בלה , שאותה נשא ב - 1915 ואת דמותה תאר רבות בציורי זוגות נאהבים . ב - 1949 הוא חזר לצרפת וב - 1952 נשא לאשה את ולנטינה ברודסקי . צרפת חולקת לו כבוד כאחד מגדולי אמניה ואף העניקה לו את עטור קצין לגיון הכבוד . מוזאון על - שמו הוקם בריוירה הצרפתית , ליד ביתו שבסן פול דה - ונס . עירה שחקי המציאות אינם חלים עליה שגל נחשב לאחד הצירים החשובים בדורנו ולציר היהודי הגדול בכל הזמנים . הוא נמנה עם קבוצה של אמנים שעזבו את רוסיה בראשית המאה ה - 20 ושנו את פני האמנות במערב בחדושיהם . אך בין אלה הוא בעל היחוד היהודי המבהק ביותר . בסגנונו עשיר הדמיון , שהשפע מן הקוביזם , הצליח שגל לתאר את מציאות החיים המיסרת , אך בעלת המאויים והחלומות , של היהודי בגולה . הוא יצר לעצמו עולם דמויים מיחד , שאת חמריו נטל מן העירה היהודית במזרח אירופה , כפי שנשארה חקוקה בזכרונו , ומן האמנות הרוסית העממית . אלה באים לידי בטוי ביצירתו בסדר חסר ההגיון , כמו בחלום . דמיות של זוגות נאהבים , כנרים , כלות יהודיות , בעלי - חיים ועצמים שונים נראים מעופפים באויר ביצירותיו . פנסי רחוב ובתים מטים לפל , ועזים , תרנגולות , פרות וסוסים משוטטים באין מפריע ברחובות . איברי הגוף מרכבים בסדר משבש : הראש מונח במהפך על הצואר . הצבעים אינם תואמים את אלה שבמציאות : הפרה צהבה והסוס כחל ובעלי - חיים כמו פרות , עזים ותרנגולות מנגנים ועושים שאר מעשים לא אפיניים . כל אלה יוצרים אוירה של פיוט וחלום בציוריו . התנ"ך , המסורת היהודית והווי החיים של היהודים הם מקורות השראתו העיקריים של מרק שגל . האומן צייר בטכניקות מגוונות ואף עסק באיור ובעשיית ויטרז'ים . בתמונה - שלושה מהויטרז'ים שיצר בבית - הכנסת שבבית - החולים " הדסה " בהר הצופים בירושלים . מרק שגל הצליח לבטא את הצד הרוחני והפיוטי שבחיי היום - יום האפורים של העיירה היהודית במזרח אירופה על ידי עירוב בין המציאותי לדמיוני .

السابق  |  التالي