קרקע

صفحة: 60

קרקע החלק העליון של קרום כדור הארץ , הנוצר עקב תהליכי הבליה של הסלע . הקרקע מרכבת בעקר ממינרלים , חמר אורגני , מים ואויר וכל הזמן חלים שנויים במבנה הפיסיקלי והכימי שלה . בתחום החקלאות הקרקע מגדרת כשכבה העליונה , הנראית לעין , שלתוכה חודרים שרשי הצמחים וממנה הם יונקים מים ומינרלים . אולם למעשה הקרקע היא שכבה עבה ועמקה הרבה יותר . אם נחפר בקרקע של הרים , נגיע אל סלע האם הנמצא בבסיסה . מעל לסלע הקשה והמוצק יש סלע רך ומפרר , מעליו אבנים ( שהן חלקיקי הסלע ) המערבות בעפר , וככל שהשכבה קרובה יותר לפני השטח , כן קטנה כמות האבנים וגדלה כמות החמר האורגני המאפשר עבוד חקלאי . הוצרות הקרקע הקרקע מתפתחת מהסלע בתהליך ממשך הנקרא בליה . שלבי התהליך הזה באים לידי בטוי בשכבות המונחות זו על גבי זו , ויוצרות את הקרקע . זהו תהליך מרכב ומסבך , שבו פועלים גורמים פיסיים , כימיים וביולוגיים שונים . בין כל הגורמים האלה קים שווי משקל והפרתו עלולה לסכן את הוצרות הקרקע ואף לגרם לאבדנה . האדם יכול להיות גורם חיובי בשמירת הקרקע , אם יעבד אותה בצורה נכונה , ויגדיל את פוריותה על ידי הוספת דשנים , זבל ומים . אולם הוא עלול גם להזיק ולפגע בקרקע על ידי עבוד לא נכון שלה , למשל על ידי חריש עמק מדי החושף את השכבות התחתונות , השמדת הצמחיה עקב מרעה רב מדי , שרפות וכדומה . המעבר מהסלע לקרקע הוא הדרגתי ומשפע מתהליכים כמו מעברים ממזג אויר חם לקר וההפך , הגורמים להתכוצות הסלעים ולהתפשטותם ועקב כך להתפוררותם . גם שרשי הצמחים , החודרים לתוך הסלע ומרחיבים את הסדקים שבו , משתתפים בתהליך ההתפוררות של הסלע . החמצות שהצמחים מפרישים ממסות את הסלע ועוזרות אף הן לפרורו . מרכיבי הקרקע מבחינים בארבעה מרכיבים עקריים בקרקע : מינרלים , חמר אורגני , מים ואויר . האויר שבקרקע מספק לצמחים חמצן הדרוש לנשימת השרשים , הבצלים , הפקעות , הזרעים הנובטים וכדומה . לכן חשיבותו לגבי הצמח אינה נופלת מחשיבות המים . המים , שבלעדיהם קרקע אינה יכולה להיות בית גדול לצומח , מופיעים בה בכמה צורות , ולא כלן זמינות לצמח . חלקם עוטפים את חלקיקי הקרקע וצמודים אליהם בכח כה חזק , שהצמח אינו יכול לינק אותם . חלקם הם מי הכבד המחלחלים אל מי התהום ונקוים עמק בקרקע , מעל לשכבה אטומה למים . מי הכבד ומי התהום אף הם אינם זמינים לצמח . המים הנימיים , הממלאים את נימי הקרקע , הם המים ששרשי הצמחים יכולים לנצל . החמר האורגני שבקרקע נוצר משירי האורגניזמים המתים . אלה הם בעלי - חיים וצמחים , שהפכו לרקבובית על ידי החידקים והפטריות המצויים בקרקע . הרקבובית משפיעה על מבנה הקרקע ומשפרת את תכונותיה לגבי הצמח . היא מגדילה את האורור ואת כשר החזקת המים והמינרלים בקרקע . בנוסף לכך היא מהוה מקור לחנקן המשתחרר ממנה בתהליכי הרקבון . המינרלים נמצאים בקרקע ברכוז נמוך , אך ערכם רב ביותר בתהליכי הזנת הצמחים . הגורמים המשפיעים על סוג הקרקע סוג הקרקע הקים במקום מסים נקבע על ידי גורמים כמו סוג סלע האם - המשפיע על מדת החלחול והנקוז של המים ; ההרכב הכימי שלו ; האקלים , ובעקר דרגות החם וכמות הגשמים היורדת באזור , והצמחים המצויים בסביבה . באזור בעל אקלים קר ויבש יהיו תהליכי הבליה אטיים יותר והקרקע מעטה יותר . באזור קו המשוה החם והגשום , למשל , מתפתחת שכבת קרקע עבה ביותר שצבעה אדם . באזורי המדבר היבשים והחמים מתפוררים הסלעים באטיות רבה ויוצרים גושי חצץ וחול . הגשמים המתונים היורדים כל ימות השנה באזורי האקלים הממזג אינם שוטפים את המינרלים וחמרי הרקב שבקרקע , ולכן מצויות בהם קרקעות חומות ופוריות . קרקעות עמקות ודשנות במיחד נוצרות באזורי הערבות , כגון הסטמפות באסיה , הפמפס והפרריות באמריקה . הרקבובית הרבה המצויה בקרקעות עשירות אלה היא המקנה להן צבע שחר . הזמן פועל להגדלת פוריותה של הקרקע , כי כך נוצרת למעלה : לבה , הפורצת מהר געש , יוצרת את הקרקע הבזלתית הפורייה ומעוטת החרסית . למטה : הקרקע נוצרת עקב תהליכי בליה שונים החלים על הסלעים . המים , הרוח , חילופי החום והקור , הצומח וגורמים כימיים מפוררים את הסלעים . בתמונה - סלע שנשחק על ידי הרוח .

السابق  |  التالي