קראים

صفحة: 34

כט ) . בעקר הם החמירו בדיני שחיטה , טמאה וגלוי עריות ( יחסים אסורים בין בני משפחה ) . הם גם שנו את דיני החגים ואת דיני ברית המילה , לא קבעו מזוזות ולא הניחו תפלין , וגם התעלמו מחגים ומתפלות שאינם נזכרים בתורה . במחצית הראשונה של המאה ה - 10 החל מאבקו של רב סעדיה גאון בקראים . לדעתו , סכנו הקראים את שלמות היהדות ולכן קרא להוצאתם מכלל ישראל . בעקבות הפלמוס בינו לבין חכמי הקראים נבלמה התפשטותם בישראל . אולם בד בבד גם גבר לכודם הפנימי , ויצירתם הספרותית קבלה תנופה מחדשת . הם גם נאלצו לגשר על פני הנגודים שהתגלו ביניהם על ידי יצירת פרוש אחיד למקרא , מעין תורה שבעל - פה משלהם , שנקראה בפיהם " סבל הירשה " . הקראים מתרבים ומתחזקים למרות המאבק נגדם , התפשטה הקראות בין המאות ה - 9 וה - 12 ממרכזיה הראשונים בבבל ובארץ - ישראל והגיעה לפרס , לסוריה ולמצרים - שבה התקים מרכז קראי עד לזמננו , וכן לספרד ולביזנטיון - בקושטא היה מרכז קראי חשוב . משם נפוצה הקראות לחצי האי קרים , וממנו צפונה לגליציה , ווהלין וליטא - בעיר טרוקי שבליטא היה מרכז קראי חשוב במאות ה - 16 - 18 . במאה ה - 19 הצליחו הקראים במזרח אירופה להשיג אצל השלטונות הרוסיים את בטול השתיכותם ל " יהודים הרבניים " , ועל ידי כך נצלו מן הגזרות שחלו על כלל ישראל . גם בתקופת השואה נסו הקראים להנצל בטענה כי מוצאם טורקי . הקראים בימינו לאחר קום המדינה עלו לארץ כ - 1,500 קראים בעקר ממצרים , מעיראק ומפרס , ואף הקימו שני מושבים משלהם : מצליח ( ליד רמלה ) , הנקרא על שמו של סהל בן מצליח , שהיה מראשי הקראים במאה ה - 10 , ורנן בנגב הצפוני . כיום כוללת הקהלה הקראית בעולם יותר מ - 70,000 בני אדם . מרכזם בארץ הוא ברמלה , אך מקצתם מתגוררים בישובים אפקים , עכו , אשדוד , בת - ים ובאר - שבע . ברבע היהודי בירושלים עדין עומד על תלו בית - הכנסת הקראי הקדום ( משנת 750 לספירה ) , שהקראים נוהגים להתפלל בו . זהו בית - הכנסת הקדום ביותר המשמש עדין לתפלה . לעדה הקראית יש רב ראשי משלה וחזנים המנהיגים את הקהלות השונות . גאונים יהדות סעדיה גאון , רב ( רס"ג ) ראש הגולה תנ"ך - נסחים ופרשניות שונים קראן הספר הקדוש למסלמים . על פי אמונת האסלאם מקורו של הקראן בלוח שמימי - " הלוח השמור " - שממנו ירדו גם התנ"ך והברית החדשה , כתבי הקדש של היהדות והנצרות . המסלמים מאמינים , כי נביא האסלאם מחמד קבל את הקראן קטעים - קטעים , בתווכו של המלאך גבריאל . מכאן שכל הנאמר בקראן הוא דבר אלוהים . המסלמים גם מאמינים , כי הקראן לא נברא אלא היה קים מאז ומעולם כמו האלוהים עצמו , כי תכנו ולשונו אינם נתנים לחקוי , וכי הבאתו על ידי מחמד היא נס . מבנה הקראן ותכנו הקראן נחלק ל - 114 " סורות " ( פרקים ) , הנחלקות לפסוקים . הקפו הוא כהקף חמשת חמשי התורה שלנו בערך . הסורות מסדרות לפי ארכן - הארכות בהתחלה והקצרות בסוף . יוצאת מכלל זה הסורה הפותחת ( " סורת אלפאתחה " ) י שאותה קוראים המסלמים פעמים אחדות בכל אחת מחמש התפלות היומיות . תשעים סורות " ירדו " אל מחמד בהיותו בעיר מולדתו מכה . סורות אלה הן קצרות - ולפיכך מקומן בחלק האחרון של הקראן - בעלות אפי פיוטי ומלאות רגש ועצמה . נושאיהן העקריים הם : תאורי יום הדין , דברי לעג לעובדי האלילים , האמונה באל אחד וספורי נביאים קדומים - מהם רבים מנביאי התנ"ך וגבורי הברית החדשה . עשרים וארבע סורות הן מתקופת פעילותו של מחמד במדינה . לשונן פרוזאית ( לא שירית , כלשון הקוראן מכיל את עיקרי הדת המוסלמית , ביניהם החובה להתפלל חמש פעמים ביום . בתמהה - המכי מוסלמים כורעים ברך בעת תפילה במסגד בלהור שבפקיסטן .

السابق  |  التالي