שויץ

صفحة: 203

שויץ שטח : 41,290 קמ"ר תושבים : 6.9 מיליון בירה : ברן דת : נוצרית קתולית ופרוטסטנטית שפה : גרמנית , צרפתית , איטלקית מדינה במרכז אירופה , ללא מוצא אל הים . גובלת בגרמניה בצפון , בצרפת במערב , באיטליה בדרום ובאוסטריה ובליכטנשטין במזרח . שויץ היא הארץ ההררית ביותר באירופה . יותר ממחצית שטחה תופסים הרי האלפים הגבוהים , שיש בהם כמה פסגות בגבה 4,000 מטר ויותר . הגבוה בהריה הוא הדופורשפיצה ( 4,634 מטר ) , בגבול איטליה , והמפרסמים ביותר הם המטרהורן ( 4,478 מטר ) , גם הוא בדרום המדינה , והיונגפראו ( 4,158 מטר ) במרכז . רבים מגושי ההרים מכסים בשלג - עד וקרחונים גולשים במורדותיהם . בהרים קשה התחבורה , והכבישים עולים ויורדים בהם וחוצים אותם במעברים שבין הפסגות , כגון מעבר סנקט גוטהרד ומעבר ברנר . כבישים אחרים , וכן מסלות הברזל , חוצים את ההרים בעמקי הנהרות ובמנהרות שנחצבו בהרים . הידועה שבהן היא מנהרת סימפלון , מן הארכות בעולם ( 19 קילומטר ) , המחברת את דרום - מזרח שויץ עם איטליה . הנופים ההרריים , מרכזי ההחלקה על סקי והאויר היבש והמבריא עשו חלק זה של שויץ לאתר תירות ונפש מבהק . במערב , בגבול צרפת , מתמשך רכס הרים נמוך , היורה , המגיע עד כ - 1,600 מטר . צפון המדינה הוא ארץ גבעות ומישורים . שתי ימות גדולות משתרעות בגבול שויץ : ימת בודן ( קונסטנץ ) בצפון - מזרח , בגבול עם גרמניה ואוסטריה , וימת ז'נבה בדרום - מערב , בגבול צרפת . עוד ימות פזורות בעקר במחצית הצפונית של המדינה . שני נהרות מן החשובים באירופה , הרין והרון , מוצאם בהרי האלפים . שניהם נובעים סמוך זה לזה , בגוש סנקט גוטהרד שבמרכז שויץ , אך פונים לכוונים שונים : הרין צפונה , לגרמניה ( ומשמש חלק מן הגבול בין שתי המדינות ) , והרון מערבה , לימת ז'נבה , ומשם לצרפת . הרין הוא נתיב תחבורה חשוב להובלת משאות אל הים הצפוני . האקלים בשויץ משתנה ממקום למקום , על פי הגבה מעל פני הים . ההרים הגבוהים , מעל 2,700 מטר , מכסים שלג כל ימות השנה . באזורים נמוכים יותר האקלים ממזג , אך גם הם מתכסים שלג בחלק מימי החרף . אקלים חם יחסית שורר בשלוחה ששולחת שויץ דרומה , לארץ הימות של צפון איטליה ( אזור טיצ'ינו ) . כמות המשקעים - מקצתם בצורת שלג - היא כ - 1,000 מילימטר בשנה . שטחים נרחבים בשויץ מכסים יערות . מורדות ההרים מנצלים למרעה . בקיץ , אחרי הפשרת השלגים , מעפילים הכפריים עם עדרי הבקר אל כרי המרעה הגבוהים . שלוש שפות העם השויצי נחלק לשלוש קבוצות הנבדלות זו מזו בעקר בלשונן , ובמקצת גם ברוחן ובהשקפותיהן , אם כי הבדלים אלה אינם פוגמים בתחושת האחדות . קצת פחות משני שלישים הם דוברי גרמנית . בינם לבין עצמם הם דוברים ניב גרמני מיחד , שויצרדויטש ( " גרמנית שויצית " ) , שגם יודעי גרמנית מתקשים מאוד להבינו , אבל שפת ההוראה במוסדות החנוך , שפת כלי התקשרת והספרות היא גרמנית ( אם כי יש גם קצת ספרות שויצרדויטש ) . כחמישית מן התושבים הם דוברי צרפתית ומרכזים באזור היורה במערב ובהרי האלפים בדרום - מערב . דוברי האיטלקית הם כשמונה אחוזים מן האכלוסיה ; רבם יושבים במחוז טיצ'ינו בדרום - מזרח . מלבדם יש עוד כחמשה אחוזים איטלקים בעלי אזרחות איטלקית , שהשתקעו בשויץ בעקר אחרי מלחמת העולם השניה . איטלקים אלה הם הקבוצה הגדולה באכלוסיה גדולה של זרים - כמיליון ורבע , או 18 אחוז מכלל התושבים - שהגרו לשויץ , רבם כעובדים ומעוטם כבעלי נכסים , והשתקעו בה . האיטלקים נמנים בעקר עם הסוג הראשון , העובדים , וכך גם שאר הקבוצות הגדולות של זרים : יוגוסלוים , פורטוגלים , ספרדים וטורקים . כמעט כל דוברי הצרפתית והאיטלקית , מעוט מקרב דוברי הגרמנית וכן רב הנתינים הזרים , וביחד 46 אחוז מן התושבים , הם קתולים . רב דוברי הגרמנית וכן עוד קבוצות קטנות באכלוסיה ( יחד 40 אחוז ) הם פרוטסטנטים . כמעט שני שלישים מן התושבים יושבים בערים . הגדולות בהן הן ציריך ( 350,000 תושבים ) במרכז , שהיא מעין בירתה הכלכלית של המדינה , בזל ( 200,000 ) בגבול שויץ עם גרמניה וצרפת , ז'נבה ( 173,000 ) , עיר בעלת אפי בין - לאמי באזור הדובר צרפתית , על שפת ימת ז'נבה , והבירה ברן ( 143,000 ) במרכז . כל השלטון לקנטונים שויץ היא קונפדרציה : כל מחוז , הקרוי קנטון , הוא רפובליקה בפני עצמה , בעלת מוסדות שלטון וחקים משלה . סמכיות הממשלה הפדרלית והפרלמנט הפדרלי מצמצמות יחסית . הן קטנות בהרבה אף מסמכיות הממשל הפדרלי בארצות - הברית , למשל . דגמה לכך היא מעמדו של נשיא שויץ , המכהן גם כראש ממשלה : הוא נבחר מדי שנה

السابق  |  التالي