|
صفحة: 181
השבטים הגרמניים בימי הבינים התארגנו בהדרגה למדינות , וכך גם שבטי הערבים במזרח התיכון , האינדיאנים באמריקה הדרומית ועוד . גם בימינו ישנם שבטים , המנהלים חיים שבטיים על פי המתכנת הקדומה . נבוש הארץ והתנחלות השבטים ראו ערכים נפרדים לשבטי ישראל לפי שמותיהם . שבט החדש החמישי בשנה היהודית לפי המנין המקבל בימינו למן תקופת הבית השני , והחדש האחד - עשר לפי מנין התורה , המתחיל בניסן . חדש שבט נזכר רק פעם אחת בתנ"ך ( זכריה א ז ) . בתלמוד הוא נזכר בקשר לראש השנה לאילנות , שחל בחמשה - עשר בחדש זה - הוא טו בשבט . חדש שבט הוא תמיד מלא , כלומר בן 30 יום . זהו החדש הקר בשנה . מזלו של החדש בגלגל המזלות הוא דלי . מקור השם , כמקור שמות יתר חדשי הלוח העברי , הוא בבלי . גלגל הנוזלות ט"ו בשבט לוח השנה העברי שבטה חרבות של עיר עתיקה בנגב , בצד כביש באר - שבע - נצנה . שמה בערבית , א - סביטא , שמר על שמה העתיק של העיר - סובטה - הנזכר בפפירוסים שנמצאו בנצנה . הממצאים הארכאולוגיים בשבטה מוכיחים , שראשוני המתישבים במקום היו הנבטים בסוף המאה ה - ו לפני הספירה . אולם קשה להבין מדוע בחרו הנבטים להתישב במקום השוכן הרחק מדרכי הנגב . נראה שהעיר לא היתה קשורה למסחר השירות - כמו שאר ערי הנגב - אלא בנסיונות ליצירת חקלאות במדבר . לאחר חרבן הישוב הנבטי היתה העיר נטושה במשך תקופה ארכה , שהסתימה בבנית עיר ביזנטית חדשה במאה ה - 4 . עיר זו פרחה ושגשגה במאות ה - 6 - 7 . מסגד נבנה בה בצמוד לאחת הכנסיות בעת הכבוש הערבי באמצע המאה ה - 7 . אולם הירידה הכלכלית בארץ לאחר הכבוש הערבי גרמה לשקיעתה של העיר , עד שבמאה ה - 9 כבר היתה עיי חרבות בלבד . שבטה בתקופה הביזנטית בתקופה הביזנטית היתה שבטה עיר חקלאית . היא לא היתה מבצרת , אך קירות הבתים בה נבנו אטומים ועבים והם שמשו מגן לתושבי העיר . מאחר שהאזור צחיח למדי ואין בו שום מקור מים , נבנו הבתים והרחובות בצורה שאפשרה לאסף את כל כמות מי הגשמים שירדה בשטח העיר אל בורות וברכות מאגר . בעיר נמצאו שלוש כנסיות ביזנטיות ובעמקים שמסביבה התגלו שרידי חקלאות מדברית קדומה . החלקות החקלאיות הכשרו בעזרת סכרים , שנבנו לרחב הואדיות לעצירת מי השטפונות , ותעלות הטיה , שהביאו את המים ממרחקים . לפי המספר הרב של הגתות שנמצאו בעיר , נראה שהגדול העקרי בשבטה היה הגפן , שנועדה לתעשית היין . חרבות העיר הביזנטית נשמרו היטב . בשנים 1958 - 1959 נקו ושחזרו חלקית בניני העיר , ולידה אף שקמה חוה חקלאית עתיקה . בחלקות החקלאיות המשחזרות נטעו גפנים ועצי פרי אחרים , הגדלים כיום רק ממי הגשמים הנקוים מהמדרונות הסמוכים . ביזנטיון נבטים נצנה שביט גוף שמימי המקיף את השמש במסלול מארך שצורתו אליפסה , ומתקרב אליה מדי כמה שנים . בימי קדם לא הכירו בני האדם את המחזוריות הקימת בהופעת כוכבי השביט , וראו בהם אותות מבשרי רע . חורבות שבטה המשוקמת , שראשיתה בתחנת דרכים נבטית ושיאה תחת שלטון הביזנטים כעיר מעבר לסוחרים . עץ נוטעים בט"ו בשבט גם ראש הממשלה לשעבר , יצחק שמיר , והרב הראשי הספרדי יוסף בקשי - דורון .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|