|
صفحة: 74
בשנות ה - 60 וה - 70 החלה העיר לגדל במהירות בעקבות האמרת מחירי הקרקעות בקרבת תל - אביב . ראשון לציון משכה אליה בונים ומשתכנים , ובתוך שנים ספורות גדלה אכלוסיתה כמה וכמה מונים , מ - 22,000 בשנת 1955 ל - 44,000 ב - 1969 , ל - 68,300 בשנת 1975 ול - 170,000 , כאמור , בשנת 1999 . ביל"ו בן יהודה , אליעזר ג'נואל פחה חובבי ציון יקב מושבה מלחמת העולם הראשונה מלחמת העצמאות מנדט עליות לארץ עלית הנער פינברג , אבשלום קרן קימת לישראל ( קק"ל ) רוטשילד רב ( אבא בר איבו ) הראשון באמוראי בבל במאה השלישית . הקים ישיבה ובית - דין בסורא , ונודע בידיעותיו הרחבות בתורה ובהלכה . רב נולד בכפרי שבבבל ונפטר בשנת 246 . דודו , רב חיא בר אבא , שעלה לארץ - ישראל כדי ללמד בישיבה של רבי יהודה הנשיא , לקחו עמו לארץ . רב למד תחלה בישיבה של דודו בצפורי ואחר כך אצל רבי יהודה הנשיא עצמו . הוא היה תלמיד חרוץ ובנוסף ללמודי קדש למד טבע והתענין בחקלאות . בזכות מוריו הגדולים ובקיאותו הרבה בתורה ובהלכה , התר לו לחלק על דברי התנאים . רב , שכנה גם אבא אריכא , כנראה בגלל קומתו הגבוהה , חי בארץ - ישראל עד גיל ארבעים וארבע , ובשנת 219 חזר לבבל . תחלה הוא ישב בנהרדעא ואחר כך הקים ישיבה ובית - דין בעיר סורא , ובה הניח את היסוד לתלמוד הבבלי . הוא היה בקי בהלכה ובאגדה , ומימרותיו שקפו את דעותיו ואת החיים בתקופתו . בימיו היה נהוג להשיא צעירים בלי שהחתן והכלה יראו זה את זה לפני החפה . ועל כך אמר רב : " אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה , שמא יראה בה דבר מגנה ותתגנה עליו " , קדושין מא , א ) . החשיבות הרבה שיחס ללמוד התורה מתבטאת גם באמרתו : " לעולם יעסק אדם בתורה ובמצוות , אפלו שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה " ( סוטה כב , ב ) . הוא חבר גם תפלות וכמה מהן מקבלות עד ימינו . יהודי בבל ראו בו את הגדול ברבני הדור , ועל כן קראו לו סתם " רב " וכך הוא נקרא בדרך כלל בספרות התלמודית . רב היה נערץ גם בארץ - ישראל , ורבני הארץ שלחו לו שאלות בעניני הלכה . בר הפלגתא שלו בעניני הלכה היה האמורא שמואל , ראש ישיבת נהרדעא . בתלמוד נקבעי שבמקרה של מחלקת בין השנים - בעניני אסור והתר - הלכה כרב , ובעניני ממונות וכספים - הלכה כשמואל . אמוראים בבל - יהודי בבל נהרדעא סורא תלמוד תקופת המשנה והתלמוד רב , רבנות רב הוא מורה הוראה ביהדות , תלמיד הכס מסמך , הממנה על קהלה כדי להורות לבניה מה מתר ומה אסור בעניני דת משרתו נקראת רבנות . בעבר היה " רב " תאר כבוד לאמורא בבל ולחכמי התורה בתקופת הגאונים . הרב נחשב לראש וראשון של העדה . התאר " רב " מענק לתלמידי חכמים שנמצאו ראויים לכך מבחינת תכונותיהם וידיעותיהם . התאר נתן על ידי ראשי ישיבות ורבנים חשובים בטקס הנקרא " סמיכה " . המסמיך נותן לנסמך תעודה כתובה ואומר : " יורה יורה ידין ידין " , כפי שנהוג היה לעשות בטקסי ה " סמיכה " בימים שבהם הסמכו תלמידי החכמים לשמש כדינים בסנהדרין . הרב נקרא גם " מרא דאתרא " - אדון המקום , חכם - אצל הספרדים , מרי - אצל התימנים . מתפקידיו לפקח על בתי - התפלה , להורות הלכות אסור והתר , ולטפל בחנוך הדתי . הוא מטפח מוסדות צדקה ודורש בצבור בבית - הכנסת . הרב משגיח על טהר המדות , רודף שלום ומקרב את הבריות . הרבנות ותפקידיה הרבנות היא המשך של מוסד הדינים , שהיה קים בתקופת התלמוד ובזמן הגאונים . עד המאה ה - 10 נהגו הקהלות לפנות לגאונים כדי לקבל פסק הלכה . עם שקיעת הכרכז בבבל וירידת קרנה של הגאונות , ועם התפשטות למוד התלמוד בקהלות באירופה , השתחררו יהודי התכוצות בהדרגה מסמכות זו . הם החלו לטפח את מוסד הרבנות המקומית , ובמרוצת הדורות התגבשו תפקידיו של הרב . מוסד הרבנות , שראשיתו בספרד , צמח מכח השלטון העצמי הפנימי של קהלות ישראל בתפוצות בימי הבינים . בשל סמכיותיו השפוטיות - הרב היה גם אב בית - דין - ולעתים קרובות גם הודות ללמדנותו זכה הרב לכבוד וליקרה והשפיע רבות על חברי הקהלה ועל נהול עניניה . ביהדות הרפורמית והקונסרוטיבית , אין הרב המודרני משמש עוד כדין ופוסק הלכות , אלא כמטיף , כמחנך ומורה , כמנחה תפלות וכמנהיגה הרוחני של הקהלה . הוא בעל השכלה גבוהה ומסמך של בית - מדרש מודרני לרבנים . הרבנות הראשית של ישראל נוסדה בשנת 1921 . היא המוסד הרבני העליון במדינה והרשות הדתית העליונה ליהודים בה . בראשה עומדים שני רבנים ראשיים - אחד אשכנזי ואחד ספרדי - ועוד 16 רבנים חברי מועצת הרבנות , הנבחרים על ידי גוף בוחר , שחבריו 80 רבנים ו - 70 נציגי צבור . אמוראים בירב , יעקב הלכה יהדות סמיכה קהלה יהודית רבנות ראשית רפורמים תקופת המשנה והתלמוד " היכל שלמה " בירושלים , שבו שכנה הרבנות הראשית וישראל .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|