|
صفحة: 66
ישראל ופעל שם רבות למען העליה הגדולה של היהודים ממנה בראשית שנות ה - 50 . כשרונו של ראובן עורר התפעלות מאז שהיה צעיר לימים . הוא זכה לתהלה ולכבוד רב בארץ ומחוץ לה ובין השאר זכה בפרס ישראל . תמונותיו בהירות , מלאות שמש , שמחה ותמימות . תחלה הוא השפע מסגנונו הנאיבי ( התמים ) של הציר הצרפתי אנרי רוסו , והוסיף לו מאפיה המזרחי של ארץ - ישראל . כן נכרת ביצירתו השפעת הפסיפסים הביזנטיים והמיניאטורה ( תמונה קטנה ) הפרסית . ראובן השתמש בצבעי יסוד טהורים , ועות בכונה את הפרספקטיבה ואת יחסי החלקים בגוף הדמיות . דמיותיו מצירות בתנוחות לא מציאותיות , פניהן ארכות , חורות ועיניהן השקדיות בולטות . בסוף שנות ה - 20 השתנה סגנונו , והבהירות והפשטות פנו מקומן לפרוט ולשפע קשוטים . תמונותיו המאחרות מצירות בסגנון פיוטי , ואוירה של סוד ומיסטיקה שרויה עליהן . את השנויים בדרכו האמנותית הסביר ראובן כך : " כשבאתי לארץ - ישראל , מצאתי בה קוץ ודרדר , וצירתי קוץ ודרדר . אחר כך החלו להראות פרחים והתחלתי לציר פרחים . " ראובן היה גם רשם מעלה וכמה נושאים היו חביבים עליו בכל שנות יצירתו : עצי זית , סוסים , גמלים , דיגים , ילדים , פרחים , תמונות שלוות מחיי עובדי האדמה ונושאים תנ " כיים . את הסדרה הראשונה שלו בציורי התנ"ך הוא הקדיש למלך דוד , את השניה לנביאי ישראל ואת השלישית ל " חזיונות התנ"ך " . ראובן ציר סדרה של ויטרז'ים ( ציור על זכוכית שקופה ) מקוריים במשכן הנשיא בירושלים . יצירותיו מעטרות את הכנסת ומתנוססות במוזאונים חשובים בארץ ובעולם . ביתו בתל - אביב , הנקרא על - שמו " בית ראובן " , היה לאחר מותו למוזאון ולבית תרבות . ויטרז'פסיפס פרספקטיבה ציור רוסו , אנרי ראות ראה היא איבר זוגי חיוני בגוף , הנמצא בבית - החזה והממנה על חלוף הגזים בין הדם לאויר . הראות מתחילות לפעל רק אחרי הלדה , עם הצעקה הראשונה של התינוק , שהיא גם הנשימה הראשונה שלו . ראותיו של גבר צעיר מסגלות להכיל עד 4.6 ליטרים אויר , וראותיה של אשה צעירה - עד 3.3 ליטרים . כמות זו יורדת בהדרגה עם הגיל . בנשימה רגילה האדם נושם ונושף כ - 300 - 500 מילילטר ( מ"ל ; שהם אלפיות הליטר ) אויר . דרך פעלתן של הראות עד הלדה העבר מקבל את החמצן הדרוש לרקמותיו מדם האם על ידי פעפוע הפוך דרך השליה : התינוק מוסר לדם האם את הפחמן הדו - חמצני שהצטבר בדמו וברקמותיו ומקבל ממנה חמצן . שלפוחיות הראות מתנפחות רק אחרי הלדה , וכלי הדם הזעירים בראות של הילוד מוסרים לאויר את הפחמן הדו - חמצני וקולטים ממנו את החמצן . הדם הרווי חמצן זורם בורידי הראות אל העליה השמאלית והחדר השמאלי של הלב . בלחץ משאבת החדר השמאלי קווים עדינים ומלאי פיוט מעצבים את נופי הגליל ביצירתו של ראובן משנת 1939 .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|