קציר , אפרים

صفحة: 30

קפת חולים מוסד לבטוח רפואי המספק שרותים רפואיים . בישראל קימות ארבע קפות חולים : קפת חולים כללית , " מכבי " , " מאחדת"ו " לאמית " . על פי חק הבטוח הרפואי הממלכתי החל בישראל מראשית שנת 1995 , כל תושבי המדינה מבטחים וזכאים לקבל טפולים רפואיים באחת מארבע קפות החולים הפועלות בארץ . השרותים כוללים בקורים אצל הרופאים למיניהם - כלליים ו " מקצועיים " המתמחים בתחום רפואי מסים - בדיקות , טפולים שונים , אשפוז בבית - חולים ונתוחים . שרותים אלה נתנים חנם , על בסיס עקרון הבטוח , שלפיו כל תושב משלם דמי חבר חדשיים בהתאם להכנסתו הכספית . גובה המס הוא המוסד לבטוח לאמי הממנה על בצוע החק . בדרך זו גם תושבים שאינם עובדים זכאים לבטוח רפואי תמורת תשלום מזערי לבטוח הלאמי . ארבע קפות חולים קפת החולים הגדולה בישראל היא קפת החולים הכללית שנוסדה בשנת 1912 על ידי קבוצת חלוצים . שמונה שנים לאחר מכן , כאשר הוקמה " הסתדרות העובדים העברים בארץ - ישראל " , הצטרפה אליה ומאז היא מזהה עמה . ברשותה של קפת החולים הכללית מצויים 15 בתי - חולים ויותר מאלף מרפאות הפועלות ברחבי הארץ , וכן עשרות מעבדות , מכוני רנטגן , בתי - מרקחת , בתי - אבות ועוד . במשך שנים רבות חלשה קפה זו על הבטוח הרפואי הצבורי בארץ . בשנות ה - 80 החל להתדרדר מצבה הכספי ובשנות ה - 90 היא נקלעה לחובות גדולים שפגעו ברמת השרות שנתנה לחבריה . עקב כך הנהגו בקפה שנויים רבים במתן השרותים . הקפה השניה בגדלה היא קפת חולים " מכבי " שנוסדה בשנת 1941 . " קפת חולים לעובדים לאמיים " , או בקצור " קפת חולים לאמית " הוקמה ב - 1934 על ידי הציונים הרויזיוניסטים ( הצה"ר ) , חברי התנועה שהקים זאב ז'בוטינסקי , ובית"ר . גורמים אלה יסדו גם את " הסתדרות העובדים הלאמיים " , שהיא גוף מתחרה להסתדרות הכללית . לאחר הנהגת חק הבריאות הממלכתי בישראל התנתקה הסתדרות העובדים הלאמית מקפת חולים לאמית , אבל חבריה שומרים על חברותם בקפה . " קפת חולים מאחדת " נוצרה בעקבות אחודן בשנת 1974 של שתי קפות קטנות וותיקות שהוקמו עוד לפני קום המדינה : " קפת חולים עממית"ו " קפת חולים מרכזית " . שיטות חדשות היום כל הקפות מארגנות ופועלות בשיטות דומות , המעניקות לחבריהן שרות נוח ומתחשב וחפש בחירה נרחב . הפונה לקפות יכול להזמין תור מראש ולא לבזבז את זמנו על המתנה מתמשכת . הוא רשאי לבחר מתוך רשימה הנתנת לו את הרופא המעדף עליו , ואף לפנות ישירות לרופאים ה " מקצועיים " , בלא תווכו של רופא המשפחה . בטוח לאמי בית - חולים הסתדרות העובדים הלאמית הסתדרות העובדים הכללית ז'בוטינסקי , זאב רויזיוניסטים רפואה קציר , אהרן ביוכימאי ישראלי דגול , ששמש נשיא האקדמיה למדעים ונמנה אף עם מיסדיה . חי בשנים 1913 - 1972 . אהרן קציר ( קצ'לסקי ) נולד בלודז'שבפולין , ובשנת 922 1 עלה עם משפחתו לארץ - ישראל . הוא למד ביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים , ובשנת 1938 הענק לו תאר דוקטור . עוד לפני כן , בשנת 1930 , החל לפעל ב " הגנה " . הוא מנה למפקד מחלקה , אחר כך למפקד פלגה ולמפקד חבל . בשנת 1947 הקים קציר את חיל המדע ( חמ"ד ) , שהניח את היסוד למערכת המחקר הבטחוני של מדינת ישראל . באותה תקופה הוא מנה גם למנהל המחלקה לפולימרים במכון ויצמן . פרופסור אהרן קציר עסק במחקר בטחוני עד שנת 1952 , יחד עם אחיו פרופסור אפרים קציר ואחרים . לאחר שנה זו הקדיש את רב זמנו למחקר המולקולות המרכיבות את הגוף החי . אחת מתגליותיו בתחום זה היתה מולקולות ההופכות במישרין אנרגיה כימית לאנרגיה מכנית . עבודותיו הקנו לו פרסום רב ברחבי העולם . בשנת 1954 הוא זכה בפרס ויצמן ובשנת 1961 בפרס ישראל . בשנים 1962 - 1968 כהן קציר כנשיא האקדמיה הלאמית למדעים בישראל , שהיה בין מיסדיה . ספרו " בכור המהפכה המדעית " נמנה עם הספרים החשובים ביותר שהופיעו בתחום זה בעברית . ב - 30 במאי 1972 נספה המדען הדגול בפגוע חבלני . מרצח יפני , שפעל בשליחות ארגון טרור ערבי , פגע בו - ובעשרות בני אדם אחרים - בטבח מחריד בנמל התעופה לוד הגנה טרור מולקולה פולימרים קציר , אפרים קציר , אפרים הנשיא הרביעי של מדינת ישראל . איש מדע שקנה לו שם בעולם בזכות התגליות המדעיות שלו . אפרים קציר ( קצ'לסקי ) נולד בפולין ב - 1916 ועלה לארץ - ישראל ב - 1922 . לאחר שסים אח למודיו ב " גימנסיה העברית " בירושלים , הוא למד כימיה , בוטניקה וזואולוגיה באוניברסיטה העברית . בשנת 1941 קבל קציר תאר דוקטור . שלוש שנים לפני כן הוא נשא לאשה את נינה גוטליב שהיתה מורה לאנגלית . עוד בהיותו סטודנט נרתם אפרים קציר , יחד עם אחיו הבכור אהרן , לפעלות ה " הגנה " בעיר . שניהם היו ממקימי חמ"ד - חיל המדע של צה"ל . בתקופת מלחמת העצמאות עבדו שני האחים בפתוח כלי מלחמה ותכשירי רפואה , שהצבא נזקק להם . שנים רבות היה אפרים קציר קשור לעניני בטחון , ובשנים 1966 - 1968 אף כהן כמדען הראשי של משרד הבטחון . בד בבד עם פעילות זו הוא עסק במחקר , ובין השנים 1949 - 1973 שמש כראש המחלקה לביופיסיקה במכון ויצמן למדע ברחובות . בראשותו הפכה אהרון קציר , הנשיא הרביעי של מדינת ישראל , שילב כל חייו בין עיסוקיו כמדען ובין פעילותו למען החברה בישראל וביטחונה .

السابق  |  التالي