אלבניה

صفحة: 219

אכרות אלבניות עובדות בגידול אורז בביצות שבמישורי אלבניה . בגבול יון , ויון מבקשת לספח אליה את האזור הזה . כ - 70 אחוזים מן האלבנים הם מסלמים , 20 אחוזים נוצרים אורתודוקסים ו - 10 אחוזים קתולים . עד לפרוקן של יוגוסלויה וברית - המועצות היתה אלבניה המדינה היחידה באירופה שרב תושביה מסלמים . אבל שעור הלא - דתיים באכלוסיה גדול מאוד , בעקבות שנים רבות של שלטון קומוניסטי אנטי - דתי . טירנה , הבירה והגדולה בערי אלבניה , שוכנת במרכז המדינה ומספר תושביה 250,000 . ערים אחרות הן עיר הנמל דורס , אלבסן ושקודר ( סקוטרי ) . כמיליון אלבנים יושבים מחוץ לתחומי ארצם , רבם במקדוניה וביוגוסלויה הסמוכות . בני נשרים האלבנים מכנים עצמם שקיפרים , שפרושו " בני נשרים", ואלבניה מכנה בפיהם " שקיפריה", כי רבים מהם יושבים במרומי ההרים כנשרים ממש . אלפי שנים נלחמו באמץ לב בכובשים הרבים שפלשו לארצם . על אף הכבוש הזר השתמר ארח החיים האלבני המסרתי באזורי ההרים הגבוהים . באזורים הנדחים ביותו היה קים עד ראשית המאה ה - 20 משטר שבטים פאודלי המשתת על קרבה משפחתית . אלבניה היתה , ועודנה , המדינה העניה בכל מדינות אירופה . עדות לנחשלותה הכלכלית היא חלקה של החקלאות בכלכלה . בנגוד למדינות המתעשות והעשירות של אירופה , שהחקלאות תופסת בהן מקום קטן , באלבניה החקלאות מפרנסת כמעט מחצית מן התושבים ומהוה יותר משליש מכלל ההכנסה הלאמית . החקלאות עצמה אינה מפתחת , והיא מבססת על גדול צאן ומעט בקר . הגדולים העקריים הם תירס וחטה . פחות משליש מן המעסקים עובדים בתעשיה , שעקרה עבוד מזונות , זקוק נפט וסכר , יצור מלט וטקסטיל . גם התחבורה מפגרת . באלבניה כלה יש רק כ - 50 1 קילומטר מסלות ברזל וכ - 260 קילומטר כבישים . בחלקים רבים של הארץ יש רק דרכי עפר לא סלולות . רבים רוכבים על סוסים או נוסעים בעגלות רתומות לשורים . היסטוריה האלבנים הראשונים היו שבטים איליריים ותרקיים . ( איליריה היתה פרובינקיה של האימפריה הרומית . ) במאה ה - 9 ספחה אלבניה לבולגריה . במאה ה - 15 כבשו הטורקים את הארץ , לאחר מאבק ממשך באלבנים , ובראשם סקנדרבג , שהיה לגבור לאמי . הטורקים השליטו את הדת המסלמית במדינה ושלטו בה עד עד ראשית המאה ה - 20 . אלבניה הכריזה על עצמאותה בשנת 1912 , אך במלחמת העולם השניה נכבשה בידי איטליה . לאחר המלחמה חזרה אלבניה להיות מדינה עצמאית , ובשנת 1946 הוקם בה משטר קומוניסטי . המשטר הקומוניסטי באלבניה , בראשות הרודן אנור הודג'ה , היה הנקשה מכל המשטרים הקומוניסטיים שקמו במזרח אירופה אחרי המלחמה . אלבניה היתה מבודדת לחלוטין לא רק מן המערב , אלא גם ממדינות קומוניסטיות אחרות , כי לא היו קומוניסטיות דין בעיניה . זרים לא הרשו לבקר בה , וכמעט לא היה ידוע מה מתרחש בתוכה . גם כאשר מת הודג'ה בשנת 1985 ואת מקומו תפס רמיז עליה , לא חל בה שנוי . אולם הרוחות החדשות שהחלו לנשב במזרח אירופה בסוף שנות ה - 80 הגיעו לבסוף גם לאלבניה . מדינאים אלבנים החלו לבקר במדינות אחרות , והתרה כניסתם של עתונאים ותירים מן המערב . בשנת 1990 הוחק חק בחירות חדש והתרה הקמתן של מפלגות נוספות על המפלגה הקומוניסטית , ועקב כך קמה מפלגת האופוזיציה " המפלגה הדמוקרטית". אמנם בבחירות דמוקרטיות שנערכו במרס 1991 שבו הקומוניסטים ונצחו , בעקר בשל תמיכת הכפריים , אך לא היה זה עוד המשטר הקומוניסטי הישן , הדיקטטורי . המאבק על הדמוקרטיה נמשך , ובמרס 1992 שוב נערכו בחירות , והפעם זכתה מפלגת האופוזיציה וסלי ברישה נבחר לנשיא . הוא נבחר שוב ב - 1996 . מאבק הדמים בחבל קוסובו הסמוך לאלבניה בין סרבים לאלבנים תושבי התבל , שהגיע לשיאו ב - 1999 , הביא לזרימת רבבות פליטים אלבנים לארץ העניה . רבים מהם חזרו לבתיהם לאחר התערבות כוחות נאט"ו . בלקן , חצי אי קומוניזם אלברט , ימה ימה במזרחה של אפריקה התיכונה , על גבול זאיר - אוגנדה . שטחה 246,4 קילומטרים רבועים . ימת אלברט היא הצפונית בימותיה של אפריקה התיכונה . הנהרות סמליקי והנילוס הלבן נשפכים לתוכה , וממנה ממשיך הנילוס הלבן צפונה . הימה נקראת בשפת התושבים המקומיים ימת נינזה , כלומר , " ימה גדולה". היא התגלתה בשנת 1864 בידי סמיואל ביקר ונקראה על שם בעלה של ויקטוריה , מלכת בריטניה . נילוס

السابق  |  التالي