אבן עזרא , משה

صفحة: 28

בשנות נדודיו כתב אבן עזרא את רב ספריו . הוא כתב על נושאים שונים , וביניהם שירי קדש וחל . אחדים משירי הקדש שכתב - פיוטים , סליחות ותוכחות - נכנסו לסדורי התפלה . משירי החל שלו נתן ללמד על חייו למודי הסבל , שאליהם התיחס בהומור ובלגלוג . הוא גם כתב מכתמים וחידות מלאים בחכמת חיים ומצטינים בחוש הומור . אולם את עקר פרסומו קנה אבן עזרא כפרשן התנ"ך . פרסומו זה בא לו בשל גישתו החדשנית : פרוש מסרתי , המבסס על האמונה באלוהים , יחד עם בדיקה של בעיות הנובעות מן הטקסט הכתוב במקרא . הוא גם תרגם את ספרי הדקדוק של רבי יהודה אבן חיוג'מערבית לעברית וכתב ספרים רבים במתמטיקה ובאסטרונומיה . כן חבר שני ספרים בפילוסופיה . יהודה הלוי סדור סליחות עברית , לשון פיוט אבן עזרא , משה משורר עברי ופרשן המקרא , שתי בספרד בשנים 1055 - 1135 , בתקופה המכנה " תוי הזהב", ונחשב לאחד הגדולים בחכמי ישראל בארץ זו . כתב שירי חל וקדש , שנכללו ברבם במחזורי התפלה . אבן עזרא נולד בגרנדה במשפחה עשירה . בנעוריו הוא רכש השכלה יהודית וערבית רחבה מאוד . נראה שכהן במשרה נכבדה במדינת גרנדה . בשנת 1090 כבשו המראבטון , מסלמים קנאים , את גרנדה . הקהלה היהודית חרבה וגם בני משפחתו של אבן עזרא התפזרו לכל עבר . הוא עצמו כשאר בעיר , ורק לאחר מאמצים וסבל הצליח לברח לספרד הנוצרית . מאז ועד יום מותו היו חייו רצופים אכזבות וקשיים . הוא התפרנס מתרומות של נדיבים , וכתב בשבילם שירי שבח . " שירת ישראל " אבן עזרא כתב ספר בערבית על תולדות הספרות העברית ושמו " שירת ישראל". הספר מכיל חמר חשוב מאוד להכרת תולדותיה של השירה העברית בספרד ותולדות המחבר ושירתו . הוא גם כולל משגים על השירה העברית והערבית והמשקלים שלהן , ופרושים לתנ"ך . הספר תרגם לעברית . משמחה ליגון בנעוריו חי אבן עזרא חיי תענוגות . הוא הרבה במשתאות ובשמחה , ואלה מצאו את בטוים בשיריו . בשיריו הראשונים , כשעוד ישב בשלוה בעיר מולדתו כתב על האהבה , הידידות והטבע . אלה הם שירים תמציתיים המצטינים במשחקי מלים מקוריים : חרוזיהם מסתימים במלים בעלות צליל דומה ומשמעות שונה . לאחר השנוי שחל בחייו היו שירי החל שלו מלאים מרירות וצער , והשפעת התלאות שעברו עליו נכרת בהם . רבים משירי הקדש שלו , ביחוד הסליחות , נכנסו למחזורי התפלה . אבן עזרא כתב גם ספר פילוסופי עממי ושמו " ספר הגן". ספרד - היהודים עברית , ספרות - היצירה העברית בספרד תור הזהב אבן רשד משפטן , רופא ופילוסוף ערבי בן המאה ה - 2 1 . נסה להשלים בין תורת אריסטו לאסלאם ונחשד לכן בכפירה . חי בשנים 1126 - 1198 . אבו אלוליד מחמד אבן אחמד אבן רשד נולד בקורדובה שבאנדלוסיה המסלמית , דרום ספרד של היום ) . הוא רכש השכלה מקיפה ולמד ספרות ערבית , חק מסלמי ותורת הדת , רפואה ופילוסופיה . בעת ששמש כשופט וכרופא אצל שליטי מרוקו ואנדלוסיה , כתב אבן רשד את פרושיו הנרחבים לכתביו של אריסטו . ביחוד השפיע על אירופה של ימי הבינים התרגום הלטיני של " הפרוש הגדול " שלו ל " מטפיסיקה " של אריסטו . מכיון שנסה להשלים בין תורת אריסטו לאסלאם הוא נחשד בכפירה . העמד למשפט ובמשך זמן - מה אבד את חנו בעיני השליט . אולם זמן קצר לפני מותו החזר לו כבודו ברי חכמי אירופה השתבש שמו לאוררואס . אסלאם אריסטו פילוסופיה אבן שפרוט , חסדאי רופא ומדינאי יהודי שמילא תפקיד רם בחצר שליטי ספרד . תרם רבות לעשית ספרד למרכז היהודי הגדול במקום בבל . מיחסת לו חליפת מכתבים עם יוסף מלך הכוזרים . חי בשנים 915 - 970 . חסדאי היה בנו של סוחר עשיר ומשכיל מקורדובה באנדלוסיה שבספרד . בנעוריו הוא רכש ידיעה יסודית של השפות עברית . ערבית ולטינית הוא למד גם רפואה ומיחסים לו גלוי תרופה . שהיא " סגלה לכל המחלות". חסדאי היה תלמיד חכם ותמך במשכילים יהודים שנתכנסו סביבו , ביניהם מנחם בן סרוק ודונש בן לברט . וכן בישיבות של סורא ופומבדיתא שבבבל . הוא מנה לראש ישיבה את רבי משה בן חנוך , שאניתו עלתה על שרטון ליד חופי ספרד , ובכך סיע להעברת המרכז היהודי מבבל לספרד ולנתוק יהדות ספרד מתלותה בישיבות בבל , שהיו כבר בירידה . אז התחילה פריחתה שך התרבות היהודית באנדלוסיה והתפתחו השירה וחקר הדקדוק העברי בקרב יהודי ספרד . חסדאי נתמנה לרופאו שך הח'ליף עבד אלרחמן השלישי שחי בשנים 912 - 961 , ובזכות ידיעותיו הרבות . אפיו הנוח וכשרונותיו הבלתי רגילים , זכה באמונו של הח'ליף והיה לאיש סודו וליועצו הראשי אף שלא נשא את התאר " וזיר " ( שר , במדינות מסלמיות ) , היה חסדאי למעשה שר החוץ של המדינה . הוא אף הלש על גבית המסים של השליט והביא לחתימת הסכמים בין הח'ליף לבין מדינות שונות . לחסדאי מיחסת חליפת מכתבים עם יוסף מלך הכוזרים . ממלכת הכוזרים התקימה בדרום - מזרק רוסיה במאות ה - 7 - 12 במחצית המאה ה - 8 התיהד מלך הכוזרים , ובעקבותיו התיהדו רבים מבני העם והיהדות היתה לדת הממלכה . באגרת ששלח ליוסף מלך הכוזרים מספר חסדאי על חיי היהודים בספרד ושואל שאלות על מלכות הכוזרים . אגרת התשובה מכילה תאור מפרט על התגירות הכוזרים . יש חוקרים המטילים ספק באמתותה של האגרת ששלח

السابق  |  التالي